כלים לצמיחה

בדף זה תוכלו למצוא כלים לצמיחה רוחנית וביניהם הסבר על תפילה, מדיטציות מודרכות ומוסיקה. ניתן להקשיב להן או להוריד אותן בפורמט mp3 ואף לצרוב אותן על דיסק באמצעות תוכנות כמו Nero שממירות לקובץ שמע רגיל. אנא הקישו בעכבר בלחצן השמאלי על שם הקובץ לשם האזנה ובלחצן הימני להורדת הקובץ ושמירתו במקום שתרצו.  חשוב להבין את ההבדל בין להקשיב להן ברקע ובין לעשות את התרגול מתוך כוונה והתמסרות, שאז  התוצאה היא שונה לגמרי.

מדיטציה מלמדת אותנו להבחין בין המהות המעודנת שלנו ובין  הנשאים שלה שהם הגוף, המחשבות והרגש ולפרק את ההזדהות המכאיבה עם ביטויים אלה. התפילה מהווה כלי לפתיחת הלב ולהכרה באותו מימד שמקופל בתוכנו ומקרין מתוכו את כל  הקיים במציאות הפיזית. את המפגשים אני פותח לכן בד"כ בשירה ונגינה בטמפורה שמבחינתי מהווים פניה ישירה אל הלב להתעוררות של התודעה כאשר זה נעשה על ידי שימוש מודע ומכוון במוסיקה ובשקט. הכלי שמכונה  "תקשור"  הוא בעיני דרך להתחברות לאני הגבוה או לנשמה לצורך קבלת הדרכה ולהעצמת החוויה הפנימית של אהבה, הודיה ואמון ולא לישות רוחנית כזו או אחרת. זאת מתוך התובנה שאנו יכולים ל"תקשר" את עצמנו בדרך "להיות עצמנו" וללמוד להשיל את האישיות ולגעת במהות כבר בתחילת הדרך ולכן זהו כלי חשוב אם משתמשים בו בדרך הנאותה. כמו כן אני משתמש בשיחה, שהיא דרך להרחבת המודעות העצמית ע"י החשיבה, בריפוי שהוא חלק הכרחי בצמיחה רוחנית ובהשתחררות מדפוסי העבר, ובתנועה שמאפשרת לנו לעבוד דרך הגוף עם התודעה.

הקדמה

מושב הנשמה שלנו הוא בלב, שהוא הדבר הראשון שמתחיל לפעום מן הרגע שהטלנו עוגן במימד הזה ועד הרגע שאנו עוזבים אותו. בתוך מרק התדרים שהוא היקום הנברא הלב גם מבטא את הקצב הייחודי לנו ולכן כל העבודה הרוחנית מתבססת בעיני על היכולת שלנו לצמוח בלב ולשחרר את הלב מן ההתניות שהורגשו כהתכווצויות פעמים כה רבות. מכאן שהריפוי גם הוא חלק הכרחי בצמיחה.  הנשמה אינה אלא דרך הנפרדות שעשינו מן המקור עד למקום שבו התודעה שלנו כבני אדם, נפרדת כל כך שהיא מסוגלת גם להתבונן חזרה ולהפעיל את הרצון לחזור הביתה. זה ההבדל בינינו ובין ממלכת בעלי החיים - נפרדות התודעה. כשהלב שלנו צומח לאינסוף מתוך התמסרות טוטאלית, העולם שנתפס בעיננו כחיצוני והבריאה עצמה מתרחשים בתוכנו ואנו שבים למקור.

עם זאת, קיימת גם האפשרות לחבור למקור לצורך הדרכה כמעין מצפן ולשמר את הנפרדות שלנו כנשמה ולהמשיך להתגשם במימד הזה מתוך מחויבות לעקרון כלשהו (למשל, לתמוך בשאר היצורים), מתוך סקרנות או רצון להבין את חוקי הבריאה ולשלוט בהם, וכו'.  זהו המקרה של חוצנים שההבנה והטכנולוגיה שלהם עולה על שלנו וגם של ישויות שונות שבוחרות לשמור על נפרדות חלקית ולהישאר ברובד מציאות כזה או אחר בתור מדריכים, מתווכים וכו'. ההתנסות ברובד הגשמי היא לימוד לא פשוט ובני האדם הם יצורים בני הכלאיים הראשונים בשרשרת היצורים על פני הכוכב הזה שיש להם יכולת בחירה והבנה של עצם נפרדותם.       

תהליך הצמיחה בלב לעבר המקור מחייב הבנה ושימוש בתפילה כמנגנון של פתיחת הלב והתמסרות ל"עצמי" מתוך הכרה שכל אחד מאיתנו הוא ביטוי של המקור ושיש לנו דרך של נפרדות ארוכה מאחורינו. בתהליך הזה אנו חייבים לאפשר להזדהות עם המעטה החיצוני שלנו שהוא האישיות לקרוס פנימה ולכן יש צורך בשימוש גם במדיטציה. המדיטציה היא כלי חשוב להתפתחות רוחנית, מפני שהיא מאפשרת לפתח רגישות לשדה תודעה  למקור שלו שנמצא בלב.

אולם בייחוד בהתחלת הדרך, חשוב לדעת ממי לומדים ולשם מה מודטים. ישנם הרבה סוגים של מדיטציה וגם דרכים שונות כמו נגינה, שירה, ריקוד, אמנות לחימה, שלמעשה הן מדיטציה יעילה להפליא, בוודאי לא פחות מישיבה פאסיבית בתנוחה קבועה. עם זאת, במדיטציה טמון פוטנציאל עצום, מפני שאינה מחייבת כל כשרון או יכולת פיסית והיא יכולה להביא לחידוד הרגישות שלנו לרובדי המציאות והלב העדינים ביותר. מדיטציה מתחילה בעבודה נכונה עם תשומת הלב, שהיא כמו זכוכית מגדלת המרכזת את קרני השמש, עבור התודעה. בהמשך אנו לומדים להתבונן באינפורמציה שמגיעה מן החושים אך לא להיות מושפעים ממנה ולהתמקד במהות הפנימית שדרכה אנו חשים.

 אם נעשה זאת, נבחין שהבעיה העיקרית שממנה אנו סובלים כבני אדם היא פיצול של התודעה שלנו. באופן טבעי, גם כשאנו ערים, למרות שנדמה לנו כי אנו "מאוחדים" בפועל אנו פועלים לפחות בשלוש רמות תודעה שונות: המודע שעוסק בקליטת נתוני החושים ובחשיבה לינארית (ולרוב כפייתית), תת המודע שמאכסן וקולט את כל שאר הנתונים ברמות שונות מן הסביבה, מסווג אותם ע"פ הרגש שאנו חווים בצברים ובונה וממיין ע"פ מערכת האמונות שלנו, והלא מודע ש"מתחזק" את הגוף שלנו ואחראי לדברים כמו לחץ הדם, נשימה, עיכול, וכו'. לפיכך תפקיד נוסף של המדיטציה הוא איחוד רובדי התודעה שלנו והצפה של המטענים בתת-המודע למודע.

פעמים רבות אנו סובלים מקונפליקט בין רצונות מנוגדים של המודע ותת המודע ובמקרים אלה אנו תופסים את עצמנו כקורבנות של נסיבות החיים. לרוב מעורבת בכך  גם מערכת האמונות שלנו שנמצאת בתת המודע ומייצרת עבורנו רצונות שטחיים שסותרים את רצונות העומק להגשמה עצמית. קולנפליקטים כאלה ברבדי התודעה העדינים מתבטאים כמחלות של הגוף שהן הזדמנות טובה לריפוי עצמי ולימוד רוחני ממדרגה ראשונה.  הטיפול במערכת האמונות שהיא "בית הכלא" העיקרי גם אצל אנשים שהתעוררו יעיל יותר בעבודה ישירות עם תת המודע בטראנס או ברגרסיה. מצד שני גם פוטנציאלים עצומים חבויים ברבדים אלה של תת-המודע שבו אנו נפגשים ביכולות ובכישורים שרכשנו לעצמנו בחיים קודמים. בזמן חלום התודעה שלנו מפוצלת אפילו פחות מאשר כשאנו ערים, ואין לנו מגבלות של זמן ומקום ולכן היינו יכולים לנצל גם מצב זה ללימוד כפי שקורה בזמן ערות. זאת אף כי גם החלום הוא הקרנה הולוגראפית מן המקור בדומה למציאות הגשמית אך עם מגבלות זמן מרחב קלות יותר. רק בשנה עמוקה ללא חלומות אנו שבים למקור כדי לנוח בו ולטעון את עצמנו באופן בלתי מודע. ללא שינה זאת אדם מת בתוך ימים ספורים או שהמערכת המנטאלית משתבשת קשות.

ריפוי, תפילה ומדיטציה יובילו אותנו לחוות את עצמנו כריק, ללא הזהות עם האישיות, מתוך מנוחה פנימית והתרחבות מרבית של הלב ובדומה לשינה עמוקה ללא חלומות, אך באופן מודע. זוהי חווית ה"מוחלט" שאליה  אני מכוון במתן הכלים כאן.

תפילה

התפילה היא כאמור הכלי החשוב ביותר לצמיחה של הלב מתוך מודעות שאנו עצמנו ביטוי או השתקפות של המקור ויש ביכולתנו לחוש התרוממות רוח והדרכה בכל מעשינו והווייתנו. אני ממליץ לאנשים לכתוב תפילה משל עצמם ולהשתמש בה באופן קבוע תוך שינוי הפרמטרים בהתאם לצרכי ההדרכה והריפוי של אותו הזמן והתהליך שהם עוברים בחייהם. השימוש בטקסט קנוני של דת או מסורת רוחנית מסוימת יכול ליצור מרחק או הזדהות מגבילה ומשום כך יש להשתמש בו רק כאשר הוא מבטא את הרגש הטהור והאמיתי ביותר. מניסיוני חיבור תפילה והשימוש בו במשך שנים מוביל לצמיחה מודעת של הלב ולא לאוטומאטיות, כך שאנו מבינים כל פעם מה גורם לנו להתכווץ ומאפשרים ללב להתרחב עד אינסוף. בכל תפילה אני רואה צורך בכמה אלמנטים קבועים לצד אחרים שיהיו מותאמים לצורכי השעה:     

1.       הכרה בכך שהמקור פועל מתוכנו וכמיהה להכיר ולחוות אותו במודע. אלו הן מילים המזכירות לנו מיד מי אנחנו באמת כביטוי של העצמי המוחלט שמעבר להצגה של החיים.

2.       פניה לריפוי, שחרור, איזון של כל מרכיבי (הגוף, רגש, חשיבה, שכבות התודעה) מתוך הלב וחתירה לשלמות, פשטות, טוהר , יופי ואמת.

3.       הדרכה מן המקור בכל פעולה, מחשבה רגש שתביא לשלמות הולכת וגדלה בחוויה הארצית ולמיצוי דרך הנפרדות של הנשמה.

4.       הודיה על האפשרות לצמוח מן המקור ואליו ולהתנסות במימד הזה.

לצורך פתיחת הלב אני מביא כאן לעזר את המדיטציה על הלב, אולם ממליץ לכל אדם לחבר תפילה ואף להשתמש בה באופן קבוע יומיומי כתרגול של מילים הבאות מן החשיבה ומבטאות כוונה של הלב.  

מדיטציה על הלב (קובץ)

מדיטציה על הלב אף היא כלי חשוב שמפותח בצורה ישירה בכל המסורות הרוחניות.  במסורת הודית היא נעשית דרך באקטי יוגה שמשמעותה התמסרות למורה ולזולת. פתיחה מלאה של הלב מביאה בהכרח לשיתוק החשיבה, אם כי לא תמיד לפרקים ארוכים. זאת הסיבה שמדיטציה על הלב נזקקת לתמיכה ולעבודה במקביל על נוכחות. כדאי להבין מהי המשמעות הנוספת של מדיטציה על הלב: התחברות לשכינה, לאהבה ללא תנאי. ברובד הזה אנו נפגשים לעומק עם הזהות שלנו, מכירים את הנשמה כמקום המפגש הסינגולרי בין האלוהי והגשמי. הרצון של אלוהים, הריק או האין סוף לחוות את עצמו מתקיים באופן פרדוקסלי דרכנו במצב התחלתי של נפרדות. עצם ההכרה בשורש הנשמה כמקור ובנשמה כדרך הנפרדות מביאה אותנו לכמיהה לאחדות. אזור הלב הפיזי הוא משכן התודעה בחומר וממנו היא נפרשת בכל הגוף, כאשר הראש הוא מרכז החשיבה והחושים. ללא פתיחה מלאה של הלב אדם יכול לחיות אפילו בנוכחות מתמדת, אבל לסבול מדיכאון ומסבל רגשי רב. חוסר הבנה של מימד הלב יוצר מושגים כמו "גוף הכאב"  של אקרט טולה או התייחסות מבטלת או רדודה למימד הרגש. אם נשאל את עצמנו: מהן המחשבות שאנו זוכרים כעת מעשר השנים האחרונות? נגלה שמתוך מיליוני המחשבות (כמה אלפים ביום) נזכור את אלה שמקושרות לרגש חד וברור. הרגש הוא זה ש"מאכסן"  את החוויה בתת המודע בהתאם להתפשטות או להתכווצות של הלב. הריפוי העצמי המלא של אוצר חוויות יכול להתרחש מכאן רק דרך התמרה של הזיכרון מתוך אהבה חובקת. האהבה הזאת, היא שורש כל החיפוש החיצוני שלנו באהבה דרך זוגיות, הורות, מימוש עצמי בקריירה וכו' וממנה נובעת כל המציאות הרגשית, שאינה אלה תנועה על הסקאלה בין אהבה חובקת ובין רגשות של העדר אהבה כמו כעס, אשמה ובעיקר פחד.  פתיחה מלאה של הלב, משמעותה גם איזון בין הנשי והגברי שבתוכנו. בעיני, העוצמה האמיתית שלנו, יכולת הריפוי והגשמת המציאות ע"פ הצורך הנשמתי מקורן בלב.

 ריפוי (קובץ) 

ריפוי יכול להתרחש בשני מימדים שאינם אלא היבטים של אותה התופעה: אנרגיה ותודעה.  זאת הסיבה שריפוי פרושו עבודה בכל מימדי התודעה, ומסתכמת במתן  מבט-על לתוך עצמנו והבנה של שורשי המחלה. לעיתים קרובות הדפוס התודעתי הוא זה שאחראי למחלה או ליציאה משווי משקל כללי גוף – רגש – שכל –רוח, אם כי הגורם יכול להיות בכל אחד מהרבדים האלה, ובעיקר כקונפליקט פנימי או טראומה בתת המודע שלא הגיעו לידי פתרון. ומהיכן אנו יכולים לתת מבט-על ביחס לחיינו או לחייהם של אחרים? רק כאשר אנו מחוברים לעומק הלב או אם תרצו לנשמתנו.  אנו יכולים לפעול בשדה האנרגטי של האדם בכל הרמות האפשריות - החל מהתערבות כירורגית ישירה של הרפואה הקונבנציונאלית ועד ריפוי רוחני ממרחק – כאשר בינהם כל מגוון השיטות והדרכים לריפוי. אבל אז נגלה שאם הדפוס המחשבתי-רגשי או התת מודע שגרם למחלה לא נפתר, ואז המחלה עלולה לחזור תוך זמן מה. קלקול קיבה, למשל, יכול להגרם מאכילת אוכל מזוהם, אבל אז לרוב השפעתו חולפת מהר. מאידך הוא יכול להגרם מדפוס רגשי של יאוש וחוסר אונים מול נסיבות החיים שמוריד את סף ההגנה של הגוף ואז מספיקה גם אכילה לא מאוזנת של מזון רגיל.  למדיטציה, מכאן יש ערך רב כפעולה על שדה התודעה שלנו שבו אנו יכולים לפתור ולזהות רצונות סותרים, חויות טראומטיות, ומשום כך גם בריפוי.   גם ריברסינג הוא סוג של טראנס המופעל ע"י הנשימה שממוקד בשלית הזיכרון הטראומטי בזמן הלידה. בימינו גם המחקרים שעוסקים בקוד הגנטי מגלים שה-DNA אינו מבנה סטאטי אלא מעין "מחשב קוונטי" רב עוצמה המגיב לרטטים של שדה התודעה, לרגשות ולדפוסי חשיבה. היקום כולו מתגלה לנו לאט לאט  כישות אורגאנית ואינטליגנטית ואנו יכולים להעזר בה כדי להחזיר לעצמנו את שיווי המשקל. במדיטציה, בדומה לתקשור או הדרכה פנימית, אנו מפעילים תחילה את הנוכחות (בה החשיבה מואטת ונעצרת, לפחות באופן חלקי), ולאחר מכן את הלב, ומתחברים ל"אני הגבוה", שמודע לגורמי המחלה שלנו ומסוגל להנחות אותנו להבנתם. בעזרתו, כאשר הטראומה או הקונפליקט נחשפים, נעטפים ומוכלים מתוך הלב, הגוף פועל באופן טבעי לחזרה לאיזון. כך אנו למדים שמחלה היא הזדמנות וכל ריפוי אמיתי מסתיים בצמיחה רוחנית. אזורים בגוף שסובלים מכאב הם בעלי תדירות יותר נמוכה ודחוסה ביחס לאיזורים בריאים מבחינת שדה התודעה והם תוצאה של חוסר הקשבה מתמשך שלנו לקונפליקט או טראומה שלא באו לידי פתרון. משום כך ניתן לפעול גם ישירות על אזורים אלה בגלי אור או קול ולאזן אותם עם התדר הכללי של שאר הגוף. מנסיוני אפשר לקחת יד של אדם ו"לקרוא" את האינפורמציה שמאוחסנת בתאי גופו, בכל הרבדים.  לכן במדיטציה לצורך ריפוי אנו נדרשים ראשית לבדוק מה הסיבה לחוסר האיזון, לעכל ולהכיל אותה ולאחר מכן "לדבר" אהבה אל תאי הגוף שלנו (דבר שיכול להעשות גם ע"י ויזואליזציה או הפעלת קול), כלומר לשדר להם מסר ברור של רגיעה, שלווה ואיזון. כאשר מדובר בדפוס רגשי או חשיבתי, שלא התממשו בצורת מחלה פיסית, הדרך לריפוי קצרה יותר ודורשת מאיתנו בעיקר מחוייבות להסכם מודע עם עצמנו שלא ליפול בדפוס זה מרגע שזיהינו אותו בבירור. מאידך, גם כאשר המחלה אינה ניתנת לריפוי (במקרים רבים כאשר ברובד הנשמה האדם מחליט לא לחיות יותר) וגורמת לנו כאב רב, אפשר לעשות שני דברים כדי להקל עלנו: 1) להתבונן מתוך נוכחות בחשיבה הכפייתית על הכאב עצמו ולנטרל אותה ולהפנות אותה לנושאים מהנים יותר, וכך למנוע הצטברות של כאב מרגע לרגע.  2) להכיל אל הרגש שאנו חווים ממקום אוהב ומקבל.   בכל מקרה, עלינו להבדיל בין חמלה, שהיא רגישות ופתיחות של הלב לסבל של עצמנו ושל הזולת ובין הזדהות והטמעת הסבל הזה בתוכנו. החמלה היא אבן הפינה של צמיחה אך ההזדהות היא דפוס חשיבתי מסוכן שעלול להביא עלינו את אותה מחלה. לעזור אנו יכולים אך ורק ממקום של איזון פנימי ושמירה על מקור העוצמה שלנו שהוא החיבור ללב. 

 נוכחות (קובץ)

 המטרה הראשונית של נוכחות היא פרוק זיהוי העצמי עם החשיבה. נוכחות היא אבן הפינה של המדיטציה ומושם עליה דגש במסורות כמו הזן והבודהיזם, אם כי גם במסורות אחרות. כיום היא אולי מוכרת ומודגשת בזכות העבודה של מורים כמו אקרט טולה. אפשר ללמוד מהי נוכחות תוך חמש דקות עם מישהו שמכיר זאת, אבל אפשר גם למדוט עשר שנים ולא לדעת כלל במה מדובר. ישנם תרגילי נשימה פשוטים שעוזרים לחוות נוכחות תוך זמן קצר. בנוכחות אנו מחזירים את תשומת הלב לשדה התודעה עצמו, למקום שממנו אנו חושבים. זהו מאמץ שמופנה כנגד מרבית נסיון החיים שלנו, שבו אנו הווים ומזדהים עם החשיבה. אם נקח כמודל לחיים מקרנת סרטים,  הרי שאנו מפסיקים לא רק להזדהות עם הדראמה על המסך (המציאות שלנו), אלא שאנו מסלקים את סרט התשליל (מחשבותינו) ומפנים את תשומת הלב למקור האור. מה קורה? החשיבה נעצרת, סרט התשליל מוסר, ועל המסך מוקרן אור לבן. כלומר ניתן פשוט להפסיק לחשוב, לגמרי. זה נחווה כחופש מתוח, מהיר ושברירי בפעמים הראשונות. אז גם מתברר לנו טבען האמיתי של המחשבות עצמן, תודעה ריקה, שממנה באופן פלאי יש לנו כוח יוצר. מבחינת גלי המוח מצב נוכחות מתואר כסינכרון של שני חצאי המוח (בגלי בתא) המושג ע"י מיקוד תשומת הלב והשינוי שחל מתואר באיזור העין השלישית. מורים רוחניים אמיתיים ידגישו לרוב לתלמידיהם את העבודה על נוכחות כל הזמן, ובהמשך אפילו תוך כדי עבודה, אכילה, נהיגה, הליכה וכו'. בהתחלה אנו דוממים ומתבוננים בחשיבה, שהיא המכשול הגדול ביותר בתחילה הדרך, באמצעות תשומת לב ממוקדת ובהמשך אנו הופכים מודעים יותר ויותר לאותו צופה שבתוכנו, עד שלמדנו לנוח בתוכו. בלעדי הנוכחות כל דבר שאנו קוראים מדיטציה הוא חשיבה על חשיבה, או לכל היותר, דרך לחויות שונות שאינן מובילות לשום מקום. פיצול החשיבה ותשומת הלב הוא האויב הגדול והמסוכן ביותר של העידן הזה. הנוכחות היא גם שער למצבי תודעה אחרים וחשובים: כאשר המודע שלנו הופך "שקוף"  בנוכחות אנו יכולים לגשת לעבודה עם מימדי הלב, לבדוק את התכנים שמוקרנים מאיתנו כמציאות עתידית בתת המודע,  ואף להתחבר לרשת התודעה שבה מידע רב על עצמנו ואחרים.

שינוי ויצירת מציאות (קובץ)

זוהי מדיטציה קצרה ביותר שמטרתה שינוי כיוון בזרימת המציאות שלנו כאשר אנו חשים אבודים או נסחפים בארועים סביבנו. היא יכולה להיות כלי בעל ערך בפקק תנועה, במהלך ריב משפחתי שבו נקלענו לכעס, או בכל הנסיבות החיים שבהם נחוש לפתע "נגררים". היא עושה שימוש וניתוב של הכוונה הפנימית של הלב שמתעורר להתכווצות במימד הרגש כדי ליצור תפנית במציאות של חיינו ולשנות את כוון זרימת הארועים. במימד המודע  היא מבוססת על התבוננות בחשיבה ושבירת הזיהוי עם המחשבה המציקה. במימד הרגש משמעותה צלילה לתוך הרגש וקבלה מוחלטת שלו מתוך הלב. במימד התת מודע פרושה התערבות ישירה והנחיה להקרנה של מציאות חדשה בטווח קצר. את הכלי הזה שפיתחתי תוך לימוד קבלה, בדקתי במצבים שונים מחיפוש חניה מתארך ועד מצוקה רגשית. כאשר תת המודע מונחה בבהירות ליצירת מציאות חדשה הוא "קורא" את המפה הקולקטיבית, למשל, היכן באיזור יש מישהו שמפנה את מכוניתו ומנחה אותנו לשם. בדוגמה הזאת קל להבין ככל הזמן יש אנשים שמפנים את רכבם אלא שקודם לכן היינו חסומים לכך.

העדר (קובץ)

המדיטציה השלישית היא מסוג  "הֵעדר"  או  "אין".  היא מכונה סמאהדי (יש כמה סוגים) והיא חשובה לעגן את התודעה שלנו ברובד העדין ביותר והנסתר, שנכנה כאן "הוויה".  זהו מצב שבו האדם יכול  "למות" באופן מודע, כאשר ישנו העדר של הזדהות עם החשיבה והגוף, והתפשטות של התודעה מעבר לגוף והתפשטותה הטוטאלית מעבר למימד הפיסי. היא גם מאפשרת קפיצות מדרגה בהתפתחות הרוחנית, התפקחות, והמקרה המפורסם ביותר הוא זה של ראמאנה מהרישי. היא יכולה להיעשות בישיבה או בשכיבה אבל דורשת הרבה מיומנות וסבלנות. במסורת של יוגננדה היא משווה לערנות במצב השינה העמוק ביותר ללא חלומות (גלי דלתא). גם כאן יש סוג נשימה מוגדר שיכולה להנחות למדיטצית זו. בדרך כלל כדי לחוות מדיטציה כזאת צריך הנחיה של מורה שמכיר זאת היטב וזה ניתן בסמיכה ישירה. אבל עם זאת כאמור זה יכול לקרות באופן ספונטני. מדיטצית העדר היא גם מפתח לעזיבה של הגוף והקנית יכולות שנחשבות  "על חושיות", כגון צומות ממושכים, ישיבה במדיטציה ימים שלמים, קריאת מחשבות וכו'. מדיטצית העדר היא תהליך שהולך ומעמיק עם השנים וכל פעם נדמה כי אנו נוגעים ברובד "מוחלט" יותר וסופי, אך אין זה כך. לכן זה המקום שבו האני נושק ל"אין" וגם לאין סוף.

תקשור והדרכה פנימית (קובץ)

התקשור הרגיל הוא בעצם סוג של חיבור ללב ולתת המודע. זאת מדיטציה קלה ולא עמוקה (גלי אלפא) שמאפשרת חשיפה למידע רב שנרשם בתת המודע שלנו, למערכת האמונות ואף למימד הפנימי של הדרכה שקיים בכל אחד מאיתנו. על מה מבוסס התקשור? על כך שהלב המייצג את שורש הנשמה שלנו הוא הדרך מן המקור ובתדר גבוה מזה של הגוף והחשיבה הרציונאלית. הגוף הפיסי כלוא בשלושת המימדים שהחשיבה המקובלת שלנו מסוגלת לתפוס ובזמן כרצף לינארי. הנשמה שלנו יכולה לראות מה מוקרן מתוך המודע ותת המודע שלנו גם יחד, ומכאן להבחין במציאות צפויה לנו במימד הזמן הרגיל ולהנחות אותנו ל"קפיצת דרך". ראשית, כאשר אנו "משתיקים" את המודע באמצעות הנוכחות אנו קולטים את מה שצף מתוך תת המודע ביתר ברור, ואז הלב מסוגל להוות מעין "צינור" שממנו נוכל לרפא ולקבל מידע רב. המידע הזה  יכול להתיחס גם לאנשים אחרים, גם כאלה שאיננו מכירים ונמצאים במקום אחר. במילים אחרות התקשור הוא שיקוף של עובדת היותינו רב מימדיים, ושבו זמנית שהמודע שלנו קולט את נתוני החושים, תת המודע שלנו רושם את מה שנעשה אצלנו ואצל האחרים במקומות שונים, והנשמה מסוגלת להנחות אותנו כיצד להתמודד עם מידע זה. תת המודע שלנו אינו מבדיל בין פנים וחוץ, הוא גם מחובר לתת מודע הקולקטיבי, ומהווה פוטנציאל טהור שמונחה ע"י המודע. משום כך, הבעיה בתקשור היא תמיד כפולה: אופי ומידת ההתערבות של המודע או השכל במסרים שניתניםרמת הפתיחות והרגישות של הלב למימדי ההויה, ויש כמובן לא מעט שרלטנים. עם זאת, תקשור אמיתי משמעותו פתיחה גדולה והתרחבות של התודעה והלב בו זמנית. הוא מתאפיין בשלווה, ואהבה, שחשים המתקשרים ומקבלי המסרים. מנסיוני, מידע רב שבמונחים ראציונאליים לא ניתן להסבירו, יכול להתקבל מתקשור עבור אדם שאנו רואים בפעם הראשונה.  השימוש העיקרי שאני מציע הוא לכל אדם עם עצמו,  כדי כל פעם להתקרב יותר, לממש ולקבל הדרכה מן ה"אני הגבוה" שלו. יש מעט מאוד מתקשרים בטראנס עמוק שעוזבים את גופם ומאפשרים לתודעות אחרות, חסרות גוף פיסי, לדבר דרכן. העובדה שבימינו נפוצים ספרים של סת, אוריין, רמתה ואחרים מצביעה על כך שגם הדרך הזו לגיטימית וכובשת לה מקום חדש וייחודי, ושאין לזלזל במסרים ובמידע שאנו מקבלים.  עם זאת, אין להפוך את המדריכים הלא פיסיים לאלילים חדשים, אלא למורי דרך נוספים במציאות שלנו, שמכילה רבדים רבים. חווית חוזרת ונשנית של תקשור מחזקת את הוודאות שב"דרך הלב". מידע שמתקבל כך מוכיח שוב ושוב שהחשיבה אינה המקור היחידי לידיעה, והספקות מתבטלים כל פעם מחדש, כאשר מן הלב מסופקים פרטים שהשכל לא יכול היה להסיק. יש כאלה המכנים את הלמידה מתקשור "איטליגנציה קוסמית" או "אינטליגנציה של הנשמה" ובעברית, אולי, זוהי פשוט חוכמה. החכם  אינו נכנס לבעיות שהפיקח יודע לצאת מהן, והסיבה פשוטה: החכם מחובר לידיעה שמקורה אינה בחשיבה אלא בליבו ובתת המודע, ורואה מראש מהי המציאות שמוקרנת משם.

שינה מודעת ומסע אסטראלי (קובץ)  

מדיטצית חלום מכונה גם מסע אסטרלי ומשמעותה בשלב הראשון הבאת המודעות לתהליך השינה ולאחר מכן העברת המודעות מן הגוף הפיסי לגוף האסטראלי.  מצב המודעות הזה שפותח ע"י השמאנים בכל התרבויות ניתן להשגה גם באמצעות סמים, ריקוד ושירה אך ניתן ללמוד להיכנס לשנת חלום עמוקה בהדרגה וללא כל סמים או ריטואל. במאה האחרונה המסע האסטראלי פותח והופץ ע"י רוברט מונרו, כותב הספר "מסע לקץ היש". הסיבה שמדיטציה זאת חשובה מאוד היא המגע הישיר עם מצב תודעה רב עוצמה (גלי טתא) שניתן לכנותו בפשטות ה"בורא". אלו הם גלי המוח האיטיים ביותר, ומצב ההרפיה העמוק ביותר שלפני מצב התודעה המכונה "העדר".  אז ניתן בהדרגה "לברוא" גם את המציאות הפיזית ולא רק את מציאות החלום המונחית. הגילוי הזה עומד בבסיס שיטת הריפוי המכונה תטא הילינג וגם ביכולתם של "מכופפי מזלגות" וכיוצא באלה. האם חשבתם פעם מדוע אנו אומרים "להגשים חלומות"? מפני שאנו יודעים שבשנת חלום יש לנו יכולת מקסימאלית בהגשמת מציאות. יש גורמים שונים המשפיעים על היכולת שלנו לקיים חלומות מודעים ולכן יש מורים רוחניים שלא ממליצים להתעסק עם הנושא. מנסיוני העמקה בשנת חלום מודעת יכולה להיות דבר נפלא ומרתק אך יש במדיטציה הזו שלבים חשובים שצריך לצבור בהם נסיון ולהתגבר על פחדים עמוקים. זהו נושא רחב מאוד וחשוב מפני שהוא חושף אותנו לגופי האנרגיה העדינים שלנו במימדים אחרים ולישויות השונות שיש בהם. ישנן קלטות של חברות רבות שמייצרות תאום מלאכותי בין הצד הימני לצד השמאלי של המוח כדי להקל על תהליך העברת האנרגיה בין הגוף הפיסי לאסטראלי ולייעל את הכלים כמו תקשורת לא מילולית שמקובלים במימד זה. 

את כל סוגי המדיטציה הללו ניתן ללמוד ולתרגל אפילו בסוף שבוע אחד, גם אם התוצאות האמיתיות מתקבלות לאחר תרגול לאורך זמן. בעיני מה שחשוב הוא לא ההיצמדות להגשמת מצב תודעה אחד, דרך מדיטציה, הנחשב כ"מואר", אלא הגמישות ויכולת הזרימה שלנו ממצב תודעה אחד למישהו. למשל, לייצב את עצמנו בזמן הערות במצב "נוכחות" יכול להיות דבר נפלא, אך במקרים אחרים זה יכול להיות מתיש, מייגע ומייאש. לכל מדיטציה יש שימוש ייחודי ויעיל, וכך  לכל אדם יש נטיה טבעית משלו.  העיקר הוא ההנאה מן הדרך ולא המטרה, ולשם כך עלינו ללמוד להעזר בהדרכה הפנימית שבכל אחד מאיתנו. לכן עבורי לפחות, התעוררות רוחנית אינה מתנת חסד, אלא פונקציה של הרצון והנחישות ללכת בדרך מתוך בשלות של הלב, וללמוד להקשיב לקול שבתוכנו.

מוסיקה להורדה (קול, פסנתר, הרמוניום, קערה טיבטית):

כל הזכויות שמורות 2012