12112123_693504624123322_5083990961583438912_nההוראה הרוחנית שלי היא שהתעוררות התודעה האנושית מסתכמת בסופו של דבר בלחיות מתוך הלב בפשטות "ובאופן מודע וזאת גם התכלית של מה שמכונה "הארה.

"כל אדם יוצר את המציאות היחסית שלו באמצעות החשיבה ,הרגש והפעולה ,אבל כולנו מסוגלים גם להפסיק את שלושת אלה ולנוח בשורש הזהות שלנו ,במקור ,במציאות המוחלטת של הוויה ,אושר ,שלווה פנימית ואור.

הוראה זו היא לא-דואלית והולוגראפית ,מפני שהיא תופסת את העולם כמסך כדורי ,שבמרכזו מקור אחד של הבריאה ,שבו כולנו מקושרים בחוויה של אחדות ,שלמות ויופי ,כאשר אנו חיים מתוך הלב.  החוויה הישירה של המקור ,ה"ריק המלא" ,"נקודת האפס "או אלוהים )במובן המופשט והלאפיגורטיבי ,(במרכז של ההולוגראמה ,היא חוויה ישירה ,מבורכת ונגישה לכל אדם ,כמו שינה עמוקה ללא חלומות אך מודעת . אפשר לחוות אותה מתוך הדהוד עם מורה שמכיר אותה ואף לטפח אותה ע"י מדיטציה וכלים נוספים ובעיקר ריפוי ,המשחרר את תת-המודע שלנו מחווית הנפרדות.

באופן עקרוני ,משמעות המדיטציה היא כינוס תשומת הלב מהחושים והחשיבה חזרה לתוך הלב ,תוך הפעלה של כוונה מודעת להיטמעות ומנוחה בהוויה .התפקיד של הכלים הנוספים הוא לעשות טרנספורמציה של תת-המודע ,לרפא ,ולאחות את ההתניות של הנשמה ממעגי חיים רבים בדרך של נפרדות ולאפשר את מנוחה במצבי טבעי זה.

מהניסיון עם מאות אנשים ועל פני שלוש יבשות הסקתי שהמדיטציה לבדה אינה יכולה לשחרר אנשים מדפוסי הנשמה ולאפשר להם חוויה ישירה כמודעות צרופה ,אם היא אינה מלווה בתהליך של ריפוי וצמיחה פנימית .כמורה ,שהוא גם בן זוג ואבא לשני ילדים ,הדגש שלו הוא על טיפוח חיים מלאים , מאוזנים ועירניים ,מתוך מודעות ללימוד שבמערכות היחסים והתפקידים השונים שלנו בחיים ,וכך להשיג שלמות ובשלות רגשית בתהליך התעוררות לעצמיות.

פיתחתי גישה ייחודית , שלפיה במקביל למדיטציה ניתן להתיחס לאישיות שלנו כשיקוף של תודעת הנשמה בזמן-מרחב ,ולקלף את "שכבות הבצל "של תת-המודע ,וכך לנוח באופן טבעי יותר בחוויה של המקור.

לדידי ,הנשמה הינה פשוט דרך הנפרדות שלנו מן המקור או מחווית הכוליות ,שנמצאת תמיד בשורש הזהות שלנו. לכן מקורם של מרבית הדפוסים הינו בזיכרונות של חיים קודמים או של החיים האלה ,והם נמצאים כאן ועכשיו, מתחת לסף המודעות הערה שלנו. באמצעות התמקדות ונשימה מודעת ,אפשר לגעת ישירות בחוויות המקוריות ,לשחרר ולחבק אותן מעומק הלב.

מתוך הבנה של המדע המודרני ,חקר של מסורות רוחניות ונסיון רב שנים בתראפיה התגבשה אצלו התובנה שהנשמה נעה בין המרחב )בגוף הפיסי (והזמן )בגוף האור (בין מעגלי חיים ,כמו במכאניקה הקוואנטית שבה כל "חלקיק "הוא גם "גל ,"אבל במורכבות גדולה בהרבה .גוף האור של הנשמה הוא זה שמאפשר שימור של הנפרדות ,דפוסים וזכרונות מחיים קודמים ,אך הוא מתמוסס עם התרגול של מדיטציה וריפוי מודע.

הוראה הרוחנית הזאת מסוכמת בשני ספרים :הדרך לעצמי :מפתחות להתעוררות התודעה האנושית ו-פני האלוהות ,שמשלימים זה את זה כמו זכר ונקבה ,בחוויה הפנימית של אהבה מקודשת . הדרך לעצמי הוא ספר של תאוריה ותרגילים בלימוד העצמיות והספר פני האלוהות ממוקד בתיאור חוויות ישירות של מאות אנשים בצמיחה של שני שלבים :מהאישיות לנשמה ומהנשמה למקור  .שני הספרים יצאו בספרדית, נמכרים דרך אתר זה בפורמט אלקטרוני ודרך אמזון כספרים לכל דבר .נקוה שיצא להם תרגום בקרוב גם באנגלית ובעברית.

חיפוש עצמי

 

החיפוש העצמי הוא חלק בלתי נפרד מחיינו כבני אדם והוא בא לידי ביטוי ישיר בחיים האלה עם בשלות הנשמה ,כשאנו מתחילים לשאול את עצמנו מי אנחנו ,לשם מה באנו לכאן ,מאין הגענו ומה ייעודנו . בעיקרו של החיפוש הזה נולד מתוך הכמיהה של הלב כדי להשיג שלמות ,מנוחה פנימית ואושר.

אני חולק על הרעיון כי יש מעט מאוד מחפשים בעלי כנות ורצינות בעולם ,וחושב שלפעמים אנחנו פשוט זקוקים להכיר בכך שאנו "מחפשים "באמצעות מערכות יחסים ,מקצוע או קריירה ,מיניות ,בריאות , תזונה ,וכו .'לכן חשוב מאוד שיהיה לנו אומץ להתבונן מה מסתתר מאחורי כל זה ,להסתכל פנימה , לתוך שורשי הזהות האמיתית שלנו ,ולזהות את ההשתוקקות הפנימית .כאשר אנו יוצאים למסע הזה אנחנו מגלים שיש אחרים שיצאו לחיפוש הזה לפנינו וגם ישנם כלים ,מסורות ודרכים שנטוו ע"י מדריכים שונים ,אלה שהלכו בדרך להגשמה עצמית והגיעו למסקנות מתוך ידיעה פנימית אוטנטית ,ולוודאות עצמית ושלוה.

ברגע שמצאנו זיקה ברורה והדהוד עם דרך או מדריך מסויימים ,אנחנו זקוקים לכנות ,מסירות ואמון כדי ללכת בדרך ,ולהמנע מ"תיירות רוחנית ."לצמוח בהתמדה  בדרך שאימצנו לנו עם הכלים  שקיבלנו ועם מה שאנו מביאים מעצמנו זהו אתגר האמיתי .אבל חשוב לא לבלבל את הדרך ,הכלים עם אישיות של המורה והציפיות העצמיות שלנו מעצמנו .עמודים אלה מזמינים אותך לחקור בעצמך ,להשתמש בכלים ולראות לאן הם ייקחו אותך .לכל אדם נתיב שונה ,ייחודי וכולנו ביטויים שלמים של המקור בהולוגרמה הזו של הבריאה ,ומה שאנחנו צריכים לפתח הוא הקשבה לקול הפנימי שמגיע מהליבה של הזהות שלנו.

פרדיגמה

החברה האנושית התפתחה בעיקר כלפי חוצה והגיעה לרמה גבוהה של הבנה של היקום – דרך החשיבה והחקירה מדעית -בתחומי ידע שונים .אך במישור הלב ומבחינה רגשית נשארנו כמו ילדים קטנים ,לא מודעים לעצמנו ,למי שאנחנו ולהשלכות של מעשינו .תנועה זו כלפי חוץ ,להבנת היקום על ידי החשיבה לא היתה מאוזנת עם תנועה מודעת פנימה ,לכיוון הלב ,תוך התמקדות בחוויה של הזהות והעצמי האמיתי שלנו .הידע הטכנולוגי והמדע לא הביאו לנו ,כך מסתבר ,יותר שלימות ,שלווה פנימית , שלום ואושר ולכן כדאי אולי לשקול שינוי בפרדיגמה או בתפיסת המציאות שלנו.

הפרדיגמה הנוכחית שלנו מורכבת מהנחות יסוד ,אמונות ואכסיומות היסטוריות ,מדעיות ,כלכליות , תרבותיות ודתיות שהאנושות לכודה בהן כבמטריקס הכולל את כל ההיבטי החיים בכדור הארץ .כדי לתת כמה דוגמאות ,אנו נוטים לחשוב כי :אנו הגזע אינטליגנטי היחיד על פני כדור הארץ וביקום ולא ניתן להגיע למערכות כוכבים אחרות בשל מגבלות מהירות האור ;המדע מתאר כמעט את כל מסגרת המציאות שלנו ואין מסגרות ייחוס אחרות ;הטכנולוגיה היא הביטוי העיקרי של המדע והפקת אנרגיה אמורה לזהם את הסביבה ;זה טבעי שחלק גדול מהאוכלוסייה האנושית חי בעוני ,רעב ,אלימות ומחלות ,בעוד יש אנשים כה עשירים ,שהינם בעלי צבאות פרטיים ,בנקים וחברות רב-לאומיות ;לאחר המוות התודעה שלנו פשוט נכבית וכל מה שלמדנו וחווינו נעלם או נכבה פתאום ולתודעה האינדיבידואלית שלנו אין המשך משמעות משלה ;נגיע לאושר כשנהיה מפורסמים ,עשירים ,בגוף רזה , חטוב ובעל שרירים ,או כשנוכל לקייים הרבה יחסי מין מתוך תשוקה והתלהבות ;אנו צריכים לעבוד בעבודות שאנחנו לא אוהבים ואנחנו לא יכולים באמת לעשות את מה שאנחנו רוצים בחיים ;אלוהים הוא "שם "בחוץ ,במקדשים ,בכנסיות ,במסגדים ובתי כנסת או בבעלותם של מורים רוחניים שונים , והוא כל הזמן בודק או מעניש אותנו כאשר אנו "חוטאים ."שימו לב מסביבכם וראו כיצד הפרדיגמה הזאת קובעת את התנהגותם של רוב האנשים בהיבטים כה רבים של החיים על פני כדור הארץ.

הציביליזציה שלנו בנקודה קריטית ,שבה זה כמעט בלתי אפשרי לאזן את הפיזור הנפשי ואורח חיים החומרי ,על ידי בשלות רגשית תואמת .זאת הסיבה שאנו מוצאים את עצמנו רבים כמו ילדים על ה"צעצועים "שלנו – חתיכות של אדמה ,משאבים טבעיים ומלאכותיים ,רעיונות ומערכות אמונה – במקום לרכז את המאמצים שלנו ביצירת חברה של בני אדם שהתעוררו והינם מודעים לעצמם ,למטרות משותפות של המין האנושי ולקודים האוניברסליים של יצירת מציאות הרמונית.

שינוי בפרדיגמה פירושו תפיסה שונה לחלוטין של המציאות ושל מי שאנו .היא יכולה להיות מבוססת רק על חקר הזהות העצמית ומתוך מסגרות מציאות אחרות ,שבתוכן המציאות הפיסית היא רק אחת ויחסית לחלוטין .המציאות בכללותה היא הולוגרמה ענקית עם משורים קיום או מסגרות מציאות רבות ומקור אחד ,מוחלט ,שאותו אנו יכולים בתוכנו באופן ישיר .חלק מהאנשים קוראים לזה "אלוהים ,"וכבר ניתנו לכך שמות רבים על ידי חכמים בכל המסורות הרוחניות ,אבל לא מדובר ב"מישהו ,"ישות קונקרטית שאחראית לבריאה .הן המדע והן הרוחניות מצביעות על כך שמקור זה אינו ישות כלשהי , אלא מקום פנימי ,מעין חלל שממנו הזמן והמרחב בוקעים ארוגים זה בזה – מתוך איזון ,סימטריה והרמוניה – איכויות של הדבר ה"זה "שאנו יכולים לחוות ישירות בלב ואנו פשוט קוראים לו "אהבה".

 

שערים לחוויה ישירה של העצמיות

 

כשאנו דנים בשערים לחוויה ישירה של המקור או עצמיות בתוכנו ,נזכור כי כבני אדם אנו גדלים דרך חוויות המזינות את הגוף )התחושות שלנו ,(המיינד )מחשבות (ואת הלב )רגשות (- שלושת המרכיבים של מה שאנו מכנים "אישיות ,"שהיא הזהות החיצונית ביותר וזאת שעל פני השטח.

לכן כל צמיחה כלשהי בתחושת הזהות שלנו מעבר לאישיות יכולה להתרחש רק אם יש לנו פתיחות במערכת האמונות לגבי מציאות עמוקה יותר ובו זמנית גם מוכנות להתנסות במציאות זו באופן ישיר . אחרת ,גם אם הלב שלנו נפתח לפתע לתפיסה חדשה של הזהות שלנו ושל המציאות ,חוויה זו תסווג ע"י החשיבה ותאורגן באופן כזה שהנסיון יאוחסן בזיכרון עד לזמן עתידי כלשהו ,שבו נוכל לעכל אותה.

יש לפיכך בעקרון שני אופנים של צמיחה במודעות עצמית :האחד שבו החשיבה מקדימה את הלב ואנחנו מכילים הבנה של מציאות שעדיין לא חווינו באופן ישיר ,ואז ,כאשר החוויה מתרחשת היא משתלבת בתפיסה חדשה של המציאות ושל עצמנו .השני ,הוא כאשר הלב מתקדם מהר יותר מאשר החשיבה ואנו חווים לפתע מציאות שאנחנו לא מבינים עדיין ,שאז החשיבה יכולה אפילו לשלול את החוויה ,עד שנעכל מידע נוסף על העולם הזה ונפתח לראייה שונה של מסגרת מציאות שבה אנו חיים ושל הזהות שלנו.

כאשר אנו למדים לחנך מחדש את החשיבה לשקט פנימי ,בהירות ושקיפות – באמצעות התרגול של נוכחות נגיע בהדרגה לחוויה של המקור דרך המיינד בשער של הרגע הזה ,העכשיו (mindfulness) – העל זמני .דרך רוחנית זאת אופיינית למסורות כמו הזן ,הטאו או לנזירים נוצרים במסורת של ה"התבוננות".

אבל אם המסע הרוחני שלנו מודרך על ידי הלב ,בחיפוש אחר אהבה ,הלימוד נעשה על ידי שימוש בתפילות ומנטרות ,עד שתתרחש כניעה לחוויה של אחדות ושקט ,דרך הלב בשער של אהבה טוטאלית . כזו הייתה דרכם של חלק מהמיסטיקנים הגדולים בסופיות ,ביהדות ,בנצרות ובהינדואיזם.

מוות מודע הוא שער נוסף שנפתח דרך הגוף ,כאשר אדם נכנע באופן מוחלט לרגש של פחד – כמו רמאנה מהארשי – או ייאוש – כמו אקרט טול ,קייטי ביירון ודונאלד נייל וולש – וחלה בו התעוררות פתאומית למציאות עמוקה יותר מאשר האישיות וחוויה ישירה של המקור.

ולבסוף המיניות המקודשת היא שער נוסף לחוויה של המקור ,אשר משלב בין הגוף והלב ,באיחוד מודע של בני זוג מתוך כניעה הדדית לאלוהות ,ואופייני למסורת של הטנטרה או למסורות עתיקות יותר כמו פולחן האלה.

הדרך המוצעת כאן היא שילוב של מדיטציה וריפוי נשמתי ,ללא כל תווית של מסורת מסוימת ,אבל בהחלט מתוך כניסה באותם שערים אוניברסאליים ,מתוך כוונה להפוך את המסע הזה ליעיל ,ממוקד ומהנה .ביסודה הוא מבוססת על שילוב השערים של הרגע הזה )טיפוח נוכחות ,(אהבה )הפעלה מודעת של הלב ,(מוות מודע )הטמעות במדיטציה (ומיניות מקודשת )ע"י ריפוי של הגוף והתניות רגשיות(.

תרגול משולב זה של מדיטציה וריפוי נשמתי הוא יעיל מפני שרק כאשר האנרגיה של החשיבה והחושים מכונסת פנימה ונטמעת בתוך הלב אנו יכולים להתרחב באופן מלא מעבר לעולם ההופעות לתפיסה חדשה של המציאות ולנוח בתוך המקור האמיתי שלנו ,הוא העצמיות.

עבודה פנימית

 

עבודת פנימית פירושה מעקב אחר ההתקדמות שלנו בדרך להגשמה עצמית .אף אחד לא יכול לעשות את העבודה הזאת בשבילנו כפי שאף אחד לא יכול לאכול ,לקרוא ספר או לישון בעבורנו.

תרגול של מדיטציה עם משמעת עצמית הוא חיוני לחלוטין ,אך לא מספיק .צמיחה מודעת משמעותה טיפול בגוף )פעילות גופנית נכונה ,תזונה מאוזנת ,שינה מתונה ,(טיפוח המיינד או החשיבה )ספרים , סרטים ,חדשות או כל מידע אחר (ומודעות ללב )מערכות יחסים ,ריפוי התניות ביחס למציאות שאנו יוצרים .(מנקודת מבט שלי ,אולי הגורם החשוב ביותר הוא מודעות ערה לשלמות של הלב ,בכל ההיבטים של חיי היום יום .תרגול "רוחני) "הכל "רוחני "כי רוחניות הינה מודעות עצמית ,בסופו של דבר (פרושו ללמוד לקבל ,לרפא את פצעי הנשמה ,לזרום עם הצרכים הפנימיים שלנו מתוך קבלה וחמלה ,להתעגן בחווית העצמיות ולהשיג בהדרגה רמות עמוקות יותר של מנוחה פנימית ,שלמות ואהבה.

ושוב ,כולנו באים לעולם הזה ויוצאים ממנו בלי לקחת שום דבר מלבד הניסיון שצברנו .מה היא ,אם כן , הלימוד שנרצה לקחת איתנו כשנעזוב המישור הזה של המציאות הפיזית ?לשאול את עצמנו מידי פעם מה הם הדברים החשובים ביותר עבורנו בחיים האלה ולעשות מעקב אם אנו משיגים אותם זה דבר שיכול להועיל מאוד .אני ממליץ לכתוב יומן או להגדיר זמן שבו כל אחד יכול להיות עם עצמו בכל יום ולהרגיש מה קורה בפנים ,לנוח באמת ,להתבוננן ,וכך לצמוח במודעות העצמית ולחוות שלווה ,חמלה ואהבה.

החזון

לחוות רגע רגע את המתיקות של הלב ולהשתחרר מכבלי המחשבה ,זוהי נחלת מרבית האנשים ולא יחידי סגולה .הלב מסוגל להבין ולהכיל כל מה שהשכל עדיין לא הגה .כאשר אנו לוקים בשכחה ומגבילים את מהותנו לתבניות החשיבה שאנו בעצמנו יוצרים ומזדהים עימם ,הגולם קם ומתהלך ,שופט ,מבקר ומשחית ואנו מתמסרים בידי דפוסי פעולה כפייתיים שירשנו מהמשפחה והחברה ואנו מורישים לילדינו . אז אנו נידונים לפיצול והפרדה מן המקור האלוהי שמקופל בתוכנו ,מאותו מימד שנחבא בתוכנו והוא הוא מקור כל הקיום ,ערש כל וודאות אפשרית שניתן לחוות בצורה ישירה .התעוררות רוחנית פרושה תחילתו של מסע אל עצמנו כאשר מתעוררת בנו כמיהה אמיתית לחקור וללמוד מי אנחנו.

רוחניות אינה אלא מודעות עצמיות צרופה .התעוררות רוחנית פירושו לקחת את המסע הזה לזהות האמיתית שלנו ברצינות ומתוך מסירות .תחילתו עצם ההכרה בחוסר מנוחה פנימי ובכמיהה העמוקה של הלב להבין מי אנחנו .אז אנחנו מכילים את הסבל שחווינו בשל הזדהות עם זהות שטחית ומוגבלת ומתחילים בדרך שעימה אנו חשים הדהוד וזיקה .את הדרך עושים על ידי הליכה . . .לא על ידי קיצורי דרך או מפני שיש מטרות .ה"מקור "כבר נמצא בתוכנו ואין צורך "להשיג "דבר אלא להכיר בו ולחיות מתוכו.

תהליך ההתעוררות לעצמיות האמיתית הוא לרוב תהליך מורכב וייחודי שבו נוכל להשיג את חופש ואושר גדולים עוד יותר ונגלה כי יש לנו זהות עמוקה יותר מאשר האישיות .התהליך הזה מחייב התמקדות וריפוי של התניות דרך הנפרדות שלנו היא הנשמה .אנו לומדים ליצור את המציאות שלנו באופן מודע ,לחיות ולפעול מתוך לב פתוח ורגיש ,עם דעה צלולה ,ולהתמסר לאתגרים שאנו מביאים עימנו לחיים האלה .בהדרגה ,אנחנו גם מכירים וסומכים על האינטליגנציה שפועלת דרכנו ובכל דבר ביקום הזה ,שהביטוי הטהור ביותר שלה הוא אהבה.

ההתעוררות התודעה האנושית נראית כדבר הכרחי ברגע מכריע זה של האבולוציה .ההתרחבות התודעה היא בעיני התרופה היחידה לפיצול הזהות שממנו אנו סובלים כציביליזציה והיא מתחילה אצל כל אחד מאיתנו .היא תתרחש כשנגיע למאסה קריטית של אנשים שהתעוררו לתפיסה מציאות חדשה ולפרדיגמה שונה ביחס לגזע האנושי ולאפשרויות הצמיחה שלו לצד גזעים אינטליגנטיים אחרים .זהו אתגר גדול אך אפשרי והאנושות יכולה להתקדם במהירות משלב של הזדהות טוטאלית עם חשיבה מפוצלת לתפיסה אורגאנית שלנו כגזע אחד מיני רבים ,שבו כולנו משלימים וקשורים זה בזה ,ופועלים למען שימור החיים על פני כדור הארץ וליצירה של עתיד משותף אמיתי בהרפתקה הזאת שנקראת ה"בריאה".

 

ensenanza