מתפלל (צועק): אלוהים, איפה אתה? למה אתה לא עונה לי?
אלוהים (לוחש): אני כאן!
מתפלל (צועק): אני לא שומע, אתה יכול לדבר בקול רם יותר?
אלוהים: (לוחש): רק אם תנמיך את הווליום של הקול והמחשבות שלך.
מתפלל (מדבר): בסדר, עכשיו אתה מוכן לדבר בקול רם יותר?
אלוהים (לוחש): עדיין לא, הנמכת את הקול אבל אבל לא את המחשבות..
מתפלל (מדבר): אני לא יודע איך, אתה מוכן לעזור לי?
אלוהים (לוחש): תקשיב לשקט שבין המחשבות.
—————-עברו 5 דקות————————-
מתפלל (בקול שקט): ועכשיו, אפשר לדבר?
אלוהים (מדבר): בוודאי.
מתפלל: או, עכשיו אני שומע יותר טוב.
אלוהים: ברוך השם!!!
מתפלל: אבל אתה זה ה"שם", ואתה לא בסדר!!
אלוהים: האמנם?
מתפלל:כן, קודם כל, איפה היית עד עכשיו?
אלוהים: כאן, תמיד איתך.
מתפלל: אז למה לא אמרת, מה אני צריך לצעוק כדי שתשמע אותי?
אלוהים: לא, זה מה שאתה בוחר. אילו היית בשקט, היית שומע אותי מהתחלה.
מתפלל: טוב, נניח. ובכל זאת, אתה אכזר ואלים כמו הקורונה…
אלוהים: באמת?
מתפלל: כן, הורג אנשים במגיפה ומשתק לנו את המדינה פתאום. אנשים מאבדים את העבודה ואת הטעם לחיות.
אלוהים: כן, זה וודאי קורה, אבל אתם אחראים לכך, לא אני.
מתפלל: מה זאת אומרת, אני רוצה לשבת בבידוד, לאכול חומוס ולהתנפח מהחדשות?
אלוהים: כנראה.
מתפלל: בשביל מה אני צריך את זה? זה לא עושה לי טוב.
אלוהים: תשאל את עצמך.
מתפלל: מה יש לי להרוויח? הטרור משתולל בחוץ, אז אני נשאר בבית.
אלוהים: ואתה נהנה מכך?
מתפלל: ממש לא. בהתחלה זה היה כיף, חופשה מהעבודה, קצת זמן עם המשפחה והילדים, אבל עכשיו זה מתחיל לעלות לי על העצבים. למה אני צריך את זה?
אלוהים: מסכן שכמוך, אני ממש מרחם עליך…
מתפלל: בתור אלוהים, אתה ממש לא רחום וחנון! אתה חושב שאני נהנה לסבול?
אלוהים: אולי, תשאל את עצמך, האם הטרור הפסיק בינתיים?
מתפלל: לא, ואתה לא עוזר מי יודע מה…!!!
אלוהים: זאת אומרת שעל אף שאתה בבית, הטרור נמשך, והפעם מבפנים?
מתפלל: אולי, כל הזמן חדשות ועדכונים, הודעות וסיוטים של הנחיות חדשות והגבלות. מתי זה יפסק?
אלוהים: כשאתה תחליט. מי מחייב אותך להקשיב לכל זה?
מתפלל: אה…אתה מתכוון לכך שאפסיק לשמוע חדשות, להחליף מסרים ולעשות בלי הפסקה דברים בבית. אז אם אשב לי לעשות מדיטציה ולהתבונן בעולם, הכל יהיה בסדר. תעזוב אותי מהשטויות של הניו אייג' ושאר הפריקים!!
אלוהים: לא, לא לזה אני מתכוון. אבל האם לא זימנת את הקורונה לחייך כדי לראות את הטרור שאתה משליט על עצמך מבפנים?
מתפלל: לא, ממש לא. ואם היתה לי בחירה כבר הייתי נפטר ממנה וממשיך כמו מקודם…כאילו שיש לי בחירה עם הוירוס המחורבן הזה.
אלוהים: מעניין. אז אתה טוען שאני הוא שהבאתי עליך את הקורונה, כדי להעניש אותך על משהו?
מתפלל: לא יודע. על זה אתה צריך לענות לי.
אלוהים: אני מבטיח לך, שאני לא מביא עליך עונשים אף פעם.
מתפלל: יענו, אני המצאתי את הוירוס, זה הכל במחשבות שלי?
אלוהים: קראת פעם את דון קיחוטה?
מתפלל: תעזוב אותי, אתה מזכיר לי את המורה לספרות מהתיכון. הוירוס זה עניין של מדע, זה משהו אמיתי שמסתובב שם, לא איזה מטורף שנלחם בתחנות רוח, כי הוא מאמין שהם מפלצות.
אלוהים: טוב, אם כך אני עוזב, בוודאי אם זה מה שאתה מבקש.
מתפלל: רגע, רגע. לא כל כך מהר. רק שאבין אותך עד הסוף: אתה מנסה לומר לי שהוירוס לא באמת קיים? כי אז באמת אין לי מה לדבר איתך יותר…!!!
אלוהים: לא, הוירוס קיים. אבל הוירוס האמיתי נמצא במחשבות שלך, והוא שמשליט בך טרור.
מתפלל: אתה מרמז לכך שאם אפסיק לחשוב הוירוס כבר לא יפחיד אותי. כבר שמעתי תיאוריות כאלה, אבל לא שמעתי על שקט שהרג וירוס!!! אם חס וחלילה יפסיקו את הבידוד, כולנו ניפול במגיפה כמו זבובים!!!
אלוהים: ואת זה, מי אומר לך?
מתפלל: המחשבות שלי, אבל אל תתחיל להתחכם… כאילו שאם אלמד להיות בשקט, הוירוסים יעלמו בעולם. אתה חושב שאני אידיוט?
אלוהים: לא, אולי פשוט מבולבל. אתה לא מבדיל בין מה שגורם לך סבל ובין מה שיחסל את הוירוס. בין העבודה שלך ובין העבודה שלי.
מתפלל: אז אם אני אשב בשקט, אתה תחסל את הוירוס?
אלוהים: אכן. מי שמחסל את הוירוס זה לא התרופות שלך, בוודאי לא הפחדים שלך. לא הממשלות שלך ובוודאי לא ההנחיות שלהן. זה אני בעצמי! ואני עושה זאת דרכך ודרך כולם כל הזמן, ונגד כל המחלות. אבל אתה מפריע לי בעבודה ולא נותן מנוחה. כל מה שאי-פעם חיסל או יחסל וירוסים זה אני, וגם הרופאים שלך יודעים זאת. גם בסין אתה חושב שהוירוס חוסל בגלל תרופות או בידוד?
מתפלל: כן, זה מה שכולם אומרים…
אלוהים: אבל אם אין תרופה, אז איך זה יכול להיות שהיא זאת שחיסלה את הוירוס?
מתפלל: אתה צודק, זה בלתי אפשרי. אבל התרופות האחרות מנעו חום, תופעות שונות בגוף והבידוד עצר את ההתפשטות של המגיפה.
אלוהים: שוב, אתה מבולבל. תרופות של בני אדם עוזרות בהחלט, אבל מי שמרפא את הגוף והרוח זה אני, ורק אני!
מתפלל: והבידוד, זה לא מה שיציל אותנו?
אלוהים: אתה רואה במקרה איפה הוירוס מסתובב כרגע?
מתפלל: לא. הוא נמצא בכל מקום, בין האנשים ומתרבה. ואם אנחנו נישאר בבידוד, ניתן לו למות בשקט, או לפחות נדאג שהעקומה לא תביא לקריסה בבתי החולים.
אלוהים: מעניין. וכשמישהו נמצא בבידוד, הוירוס מת סתם כך, לבד? משעמום אולי?
מתפלל: לא, לא. זה ברור אם מישהו נמצא בבידוד אז זה אתה שמטפל בו, כבר הבנתי.
אלוהים: אה, מעניין…ואם אנשים ביחד אז אני מפסיק את הטיפול, זה העניין??? מסתבר שיש לך אלוהים מאוד אנטי סוציאלי…בעבר חשבתם שלהתפלל לאלוהים זה רק בקבוצות ועכשיו רק ביחידים. שוב, יש לכם אמונות מאוד מעניינות לגבי.
מתפלל: אתה רוצה לומר לי שאם אנשים ביחד, זה לא מחזק את הוירוס? זה לא גורם למגפה?
אלוהים: אתה רוצה לומר לי שבגלל שאנשים ביחד, אני מעניש אותם ומפסיק לפעול?
מתפלל: אז מה שגמר את הוירוס בסין זה לא הבידוד, זה שהממשלה שלהם פעלה ביעילות?
אלוהים: מי אמר שהוירוס בסין מת? אתה ראית אותו מת במקרה?
מתפלל: לא, אני מניח שהוא חי שם עדיין אצל נשאים רבים.
אלוהים: אז איך זה שאנשים לא ממשיכים למות בהמוניהם שם בסין? הרי לפי התאוריה שלך יש אנשים שהתחסנו ואם עכשיו אין הגבלות על תנועה כמו קודם, היו ממשיכים להידבק אנשים למות עד אין סוף…
מתפלל: כן, זה נכון, אבל מי שנדבק והתחסן באופן טבעי, כבר לא מעביר את הוירוס הלאה, נכון?
אלוהים: באמת? אולי תשאל את הרופאים שלך? ומה עם הנוסעים של הספינה דיאמונד פריסס, שהיו בבידוד והחלימו, האם הם לא העבירו את הוירוס הלאה ונמצאו "חיוביים" בבדיקה?
מתפלל: טוב, אז מי עצר את המגיפה בסין, מי יעצור אותה באיטליה ובשאר המקומות?
אלוהים: אני, תמיד אני, ובכל מקום וגם עכשיו דרך הגוף שלך! אם תרגע, תפסיק להיות בהיסטריה, תבין שאת כל המגפות והוירוסים אי-פעם אני עצרתי, ודרך מערכת החיסון שלך, שהיא הביטוי לאינטליגנציה שלי שפועלת בגוף שלך, ובכל הבריאה. וזה לא חשוב אם אתה ביחידות או ברבים, אין כוח אחר אמיתי ביקום, ואינסופי, למעט אולי הטיפשות של בני אדם, כפי שאמר איינשטיין. אבל בהחלט, הפחד שלך ושל האחרים מפריע לי לעבוד בשקט…
מתפלל: וכל האמצעים האלה, לשטוף ידיים, לגרגר במי מלח, לחטא באלכוהול, לא יעילים?
אלוהים: את זה אתה אמרת, לא אני. שים לב, כשאתה הולך לשירותים, אתה שוטף ידיים אחרי כן, נכון? כי מה שיצא מהגוף לא צריך לחזור אליו…במיוחד האקולי, לא? אבל אם הוא נמצא באיזור מסויים בגוף ובאיזון עם השאר הוא אינו גורם לבעיות, לא? אתה גם אוכל בריא, עוש תרגילים ושומר על מצב רוח טוב, לא? תזכור, מה שאתה צריך כדי לשמור על איזון אצלך הוא גם טוב בשבילי. כשאתה מאושר גם אני מאושר.
מתפלל: אז הקורונה יעלם גם בלי שאעשה שום דבר וגם אם אהיה בחברת אנשים? ומה עם להדביק את האנשים המבוגרים או באוכלוסית הסיכון?
אלוהים: חביבי, אתה עדיין חושב שהעולם יפסיקו להתקיים בלעדייך. מה? ואתה עדיין חושב שתצליח לשלוט בעולם, כמה תרבויות וציוויליזציות עברו בעולם הזה מאז שהוא קיים וכמה עוד יעברו בו? אתה רוצה לשלוט במשהו שאתה לא רואה, לא יודע איפה הוא, כשאתה בקושי יכול לשלוט על המחשבות שלך… אתה חושב שתוכל לבודד את הזקנים ולמנוע מהם סבל?
מתפלל: לא. יתכן כי הם ימותו יותר מהבדידות עצמה.
אלוהים: אכן, זה משהו אחר לנקוט זהירות עם אנשים בסיכון ולזמן מוגבל, ומשהו אחר לשתק עמים וארצות, בגלל פחד קמאי מהלא-נודע. אני חי וקיים דרכך בכל עת.
מתפלל: אבל מה עם איטליה? זה יכול לקרות גם לנו ובכל שאר העולם.
אלוהים: שים לב, אתה משווה את עצמך עם איטליה, לא עם רוסיה, גרמניה, או אפילו סין…שבה המגיפה "הרגה" אלפים בודדים מתוך מליארד. איפה אתה בוחר למקד את תשומת הלב שלך? למה לא לחשוב ולדמיין שהמשבר נגמר מהר, שהחברה מתעוררת לאמון בחיים ובי, שהאנשים לומדים לשמור על הטבע ולהתיחס בכבוד לזקנים ולנזקקים?
מתפלל: צריך להתכונן לגרוע ביותר, לא?
אלוהים: וכשאתה מתכונן כל כך לגרוע ביותר, זה עושה לך טוב?
מתפלל: זה מה שאומר המדע, סטטיסטיקה. כעת נראה שהמדע ימצא תרופה ואפילו חיסון בקרוב.
אלוהים: אתה שוב מבולבל… המדע בסך הכל מתאר אותי!!! אני כבר קיים, בעוד המדע שלך מומצא כל הזמן מחדש. המדע לא מצא תרופה לסארס, לשפעת החזירים והעופות, ובכל זאת הם נעלמו נכון?
מתפלל: אמת, אז בשביל מה הבאנו את הוירוס הזה לעולם?
אלוהים: על זה אתה צריך לענות, לכל אדם ומדינה תהיה תשובה ואפילו תשובות רבות משלהם.
מתפלל: אני חושב שהבאנו את הוירוס הזה לעולם כדי להיווכח שאתה קיים!! למרות הפחד שמשתולל דרך האיטרנט, הסלולרים וכל השאר… ואולי כדי ללמוד לשים אותם או להשתמש בהם נכון.
אלוהים: אולי, וזה מספק אותך?
מתפלל: לא. יש עוד הרבה תשובות מן הסתם…ומה אתה חושב?
אלוהים: אני לא חושב, אני הווה.
מתפלל: כן שכחתי. בכל מקרה, תודה, עכשיו אני יותר רגוע.
אלוהים: אין בעד מה, הרפו ודעו כי אני אדוני אלוהיכם! (תהילים מ"ו, 10) ראה שם
————————————————————————————–
הקורונה נכנסת בשמלת כלה ומציעה למתפלל להתחתן, כדי שלעולם לא ישכח..וילמד להתחסן מבפנים. האם הוא יקבל את הצעתה?

המתפלל, אלוהים והקורונה