בנוכחות הטבע

מול גדולתו של הטבע
כשמרחבי ההוויה
מביטים מליבי
ומראים לי
כמה קל
ליפול
בתיאטרון האנושי
ולאבד את האהבה
בעריסת הילד שבתוכי.
הנוכל אי פעם להיות
כגשם דק של הרים,
וכשמש רכה המאירה
את כנפיו של פרפר
ולעוף?