למי שחוקר את התודעה החוקים של הפיזיקה הקלאסית והמודרנית יכולים להיות כר נרחב לצמיחה והבנה של החיים שלנו על פני האדמה,כדי לטפח מודעות עצמית.
הפעם הזאת, אני רוצה לדבר מעט על החוקים נאלה, חוק הפעולה והתגובה, חוק המשיכה והדחיה, ביחס לזיכרון.
כשאני מדבר על חוק המשיכה והדחיה, לא הכוונה לחוק המשיכה של "כדור הארץ", היינו הגרוויטציה (שהוא מוטעה בפרשנותו, לדעתי), אלא על חוק שקשור דווקא בשדה המגנטי, שנחקר הרבה פחות וגם מעט מידי, לטעמי.
אבל נתחיל דווקא בחוק הפעולה והתגובה.
על פי חוק הפעולה והתגובה (החוק השלישי של ניוטון), אנו מבינים שלכל פעולה שלנו על פני האדמה, ברובד הדחוס של המציאות, וגם במימדים עדינים של התודעה, יש תגובה מנוגדת ושווה בעוצמתה: לעיתים מיידית ולפעמים מושהית.
יש כאלה שמכנים את החוק הזה "קארמה", וזה אומר שגם משהו שעשיתי לפני שנים, או אפילו בגלגולים קודמים, יכול ליצור תגובה, לכאורה בלתי צפויה, ולהשפיע ברגע הזה.
את החוק הזה, אנו מבינים לעומק למשל בתהליכי ריפוי, במסע הנשמה, כאשר אנו עובדים עם הכלי שנקרא "ריפוי במודעות עצמית", ומבינים שכאשר הגוף מייצר משהו, זאת כבר התגובה (או ה"פיתרון" של המקור האלוהי) לפעולה שלא נענתה. למשל סרטן יכול להיות ה"פתרון" או התגובה לפעולה, טראומה שלא קיבלה מענה בעבר. ולכן אם ניתן מענה בתודעה לפעולה המקורית, לגוף כמשכן הנשמה, לא תהיה סיבה להמשיך ולייצר את התגובה. זה יביא לריפוי ספונטאני.
זה נראה מוזר כל כך, אבל זאת בדיוק הסיבה שחוקי הפיסיקה הקלאסית והמודרנית של ימינו אינם תקפים כלשונם, בעולם של התודעה, כי הם לא הורחבו כדי לכלול את הרובד העדין של הזיכרון. והרי היקום כולו הוא יישות ערה וחיה, ולכל ישות יש זיכרון, איך אפשר לפספס דבר כזה?
בוודאי כל נשמה, הפועלת דרך גוף פיזי, היא גוף אור, מערכת מורכבת של מחשבות, רגשות, תחושות, וזיכרון שרוטטת בהילה שלנו כל הזמן, ומנהלת את הגוף הפיזי באופן ישיר ובכל ההיבטים של החיים.
ולכל נשמה כזאת על פני האדמה יש זיכרון של העבר, שמאוחסן בתת-המודע ומפעיל אותו, בין שהוא מודע לכך או לא. לכן, כפי שאמר יונג (בפארפראזה), כל מה שלא פירקנו בתת-המודע, יכול להתפרש בעינינו כגורל.
מה שמשפיע על הרגע הזה אצל כל אחד מאיתנו, בדפוסים למשל, הוא לא רק מה אמר או עשה מישהו ביחס אלינו, אלא בתכנות התודעתי של הזיכרון שיש לנו בתת-המודע ביחס לאותו נושא.
לדוגמא, אם מישהו צועק עלינו, נגיב אחרת לגמרי אם יש לנו זיכרון של התעללות נפשית בילדות, או שחווינו בית שליו ורגוע. במקרה אחד יתכן שנגיב בפראות, בכעס או אפילו אלימות, ובשני נוכל לשקף לאדם בצורה מודעת שההתנהגות שלו לא ראויה ונמשיך הלאה.
בכל מקרה, לכל פעולה תבוא תגובה כלשהי, אבל יכולת העיבוד שלנו את הזיכרון היא זאת שתפעיל ותשפיע על התגובה. כלומר תהיה לנו יכולת בחירה, איך לפעול, וגם אם לא תהיה לכאורה אף תגובה בחוץ, הרי בתוכנו נעשה עיבוד פנימי מהיר, שהוא תגובה פנימית לפעולה החיצונית, ואז נמשיך הלאה.
המודעות העצמית שלנו, היא מרכז פנימי שבו אנו מעבדים ברגע הזה את הזיכרון, המחשבה, הרגש, התחושה, ומאפשרת לנו להתמודד עם החוק של פעולה ותגובה פיזיקלי, ולהתמיר רטטים מהדחיסות הנמוכה ביותר לרטטים גבוהים של תודעה ועד עונג קיומי.
אבל איך נעשה העיבוד הזה, בגוף האור שלנו שמטפח מרכז למודעות עצמית, כמה זמן לוקח לו, והאם הגענו למקום שאיננו מופעלים יותר ואנו נמצאים ביכולת בחירה חופשית? זה דבר שמשתנה מאדם לאדם.
בשיטת מסע הנשמה, את כל הפעולות והמסעות בתודעה אפשר לעשות על ידי מיקוד (ראש), כוונה (לב) ונשימה (גוף), וזה פלא אדיר!!! הקידוד המאוד מדוייק של מהלכי נשימה מאפשר כמו מהלכים ברכב להניע את כל התהליכים ולרשותינו מגוון של כלים להביא מודעות בתוך זמן קצר, למשל בסיטואציה כזאת.
למשל "מודל המנורה", מאפשר להאיר ולהתמיר, בשבעה שלבים פשוטים, כל סבל במודעות עצמית ולהחזיר אותנו לחוויה של הוויה, מוארת, שלמה ושלווה.
האם זה אומר שחוק הפעולה והתגובה הארצי לא פועל עלינו או לא תקף במקרה שלנו? לא. כמובן שלא, כי אלה חוקים אוניברסליים. אבל אם נשתמש בכלי הזה, נבין ונפרק את הקשר בין תחושה, רגש, מחשבה וזיכרון בתוכנו, ונוכל להחזיר לעצמנו את שיווי המשקל, להבין את השיעור הנשמתי, ולהתמודד עם סיטואציות כאלה בצורה מיטיבה בעתיד.
ואז גם הפעולה שלנו תשתנה בחוץ, בציר האופקי, ביחסים שבין אדם לחברו, למעודנת יותר, ורוב ההתמרה תיעשה בציר האנכי של הזהות (אישיות-נשמה-מקור) שבין אדם לאלוהיו.
כלומר נוכל לשבת עם עצמנו ולעשות עבודה פנימית במודעות העצמית, ולהגיב בו ברגע או לפחות בדיעבד, בצורה מודעת שאנו בוחרים בה.
ועכשיו החלק המעניין ביותר שקשור בזיכרון. חוק המשיכה והדחיה המגנטי של העולם הפיזיקלי (חוק קולון), אף הוא קשור לחלוטין בחוק הפעולה והתגובה, ומופעל מתוך המרכז למודעות עצמית שפיתחנו.
זה מצחיק בעיני, כמי ששיחק במגנטים בילדותו, איך לא שמתי לב, שכדי למגנט משהו, נאמר מתכת שיש בה ברזל, ניקל או קובלט, כמו מזלג, כף או סכין, אנו צריכים לקרב אותו או ולחכך אותו במגנט קיים אחר, וכך ליצור בו מעין "זיכרון" שמעתה והלאה יהפוך אותו למגנט בפני עצמו.
כלומר המגנטיות עצמה קשורה בזיכרון: כאשר לכל אלקטרון (בתוך האטום) עם ספין יש אלקטרון עם ספין מנוגד בכיוון הפוך, אין כוח מגנטי! לעומת זאת, אם למתכת, שיש בה הרבה אלקטרונים חופשיים, ניצור זיכרון של אלקטרונים בלתי-מזווגים, המומנט הכללי שלה לא יתאפס, מה שיעניק לחפץ כולו כוח מגנטי.
ובמילים פשוטות של תודעה: חוויות שמיגנטו אותנו בעבר ולא הבאנו להן "זיווג" או כוח נגדי, תישארנה בזיכרון שלנו כמו כוח שימגנט אלינו מחדש את אותו סוג של חוויה עד שנשלים אותן בתוכנו עם ה"ספין" ההפוך או נביא מודעות.
משיכה ודחיה ("מגנטית") במערכות יחסים, לשפה, תרבות, אוכל, וכדומה, יכולה להיווצר אך ורק על ידי זיכרון, כלומר היא מגיעה מהעבר, שנוכח ברגע הזה.
כשאנחנו לכודים במקום מסויים או במערכת יחסים מסויימת, ומרגישים את כוחות המשיכה והדחיה אנחנו בדרך כלל חווים חוסר אונים, ורק פירוק המנגנון של הזיכרון יכול להביא לשחרור עצמי מהסיטואציה.
לכן כשרוב האנשים באים ואומרים לי שלא מעניין אותם לדעת מה קרה בחיים הקודמים שלהם, אני עונה שגם אותי לא. בכלל לידע כשלעצמו אין שום ערך, אפשר לקבל אותו בשפע ובכל האמצעים בימינו.
אבל להיות מסוגל לשחרר את עצמי ממערכת יחסים של משיכה ודחיה, שנראית קארמתית עם אדם מסויים, מקום מסויים, שפה, או סיטואציה, בהחלט מעניין אותי.
ושם לזיכרון יש ערך מאוד משמעותי, וכשאין כלים של מודעות עצמית לפרק את הזיכרון, להבחין באנרגיה של מחשבות, בתחושות, ברגשות, אדם יכול להישאר במערכת יחסים כזאת שנים ולסבול.
וכאן שוב, כלי אחר של שיטת מסע הנשמה, כלי הנקרא בעצמו "מסע הנשמה" (ונתן את השם לשיטה בעברית), מאפשר לנו לראות מה יש לנו בזיכרון, איך המחשבה, הרגש, התחושה קשורים זה בזה, ומאפשר לנו לקחת בידיים את המודעות, את הבחירה החופשית.
יתכן שלא נתקל בפרטנרים, חברים, בני או בנות זוג, משפחה, שיסכימו לעשות איתנו "עבודה" כזאת במודעות העצמית, ולהתקדם, לצמוח יחד, ולעיתים זה מתסכל מאוד (ואני מלווה זוגות, בני משפחה, מע' יחסים חבריות כאלה שנים שבהן זה קורה), אבל בדרך של מודעות עצמית תמיד נוכל גם להגיע למקום פנימי של בהירות, שלווה, השלמה ואור באופן בלתי תלוי בזולת.
ומכל האמור לעיל אנו יכולים לראות משהו נוסף חשוב ביותר, ברמה האטומית פיזיקלית וברמה התודעתית: חוק הפעולה והתגובה, וחוק המגנטיות של משיכה ודחיה קשורים זה בזה באופן הדוק.
כאשר יש לאלקטרון ספין, אבל אין לידו אלקטרון עם ספין הפוך מזווג, הוא יצור מגנטיות. זאת כמו פעולה שאין לה תגובה עדיין והיא רשומה בתת המודע שלנו מן העבר ברגע הזה, ולכן תפעיל עלינו משיכה לאותם דברים שלא פתרנו מן העבר.
כך פועל גוף האור שלנו, גוף הנשמה, שהוא שדה המכיל את הגוף הפיזי ויש בו רישומים עדינים של זיכרון, מארג אנרגטי תחושות, מחשבות, רגשות.
וכך, מגנטיות היא בעצם זיכרון של פעולות שלא קיבלנו עבורן תגובה בעבר, ומושכות אלינו חוויות כדי לאפשר "תיקון". התכונה של מגנטיות היא שהיא קטנה מאוד במרחק (ע"פ חוק קולון ביחס הפוך לריבוע המרחק) וכשאנו מתרחקים ממישהו ש"נתקענו איתו", נחוש הקלה גדולה לכאורה, לזמן מה.
אבל אז מסע הנשמה שלנו יזמן לנו בדיוק את אותן מערכות יחסים עד שנאזן את הקוטביות הזאת בתוכנו, ונראה מה יצר אותה, נעבוד עם עצמנו בקשר באופן ער ואוהב.
כך, יש נשמות בעולם הזה שמסתובבות בעולם, אפילו מתבודדות, ובורחות ממערכות יחסים כואבות, אבל נתקלות במערכות האלה בכל פעם מחדש בצורה אחרת, עד שהן מבינות את הרמז ומתחילות "לעבוד" במודעות שלהן.
אהבה עצמית אמיתית, במובן הזה, היא היכולת לייצר תדר גבוה של המקור, שמקרין החוצה דרכנו ואין בו מגנטיות של זכר ונקבה, משיכה ודחיה, פעולה ותגובה.
וכשאני מתבונן על קהל של מובילי דרך ברוחנית, וגם על צבירי נשמות, קל מאוד לראות אם השדה שלהם מאוזן, בשכבות הגיל, זכר או נקבה, שדה שמזמין צמיחה כלכלית (שפע), חברתית, בריאותית, שלום, יצירתיות, אלמנטים (אדמה, מים, אש, אויר ופראנה) או פשוט צמיחה של נשמות בתודעה, כי החוץ משקף את הפנים. אבל זה כבר נושא למאמר אחר..
ו-12 הכלים העיקריים של מסע הנשמה מאפשרים לנו להיות בתוך קשר ו"לעבוד" בו כדי לצמוח עד המקום שבו יש שלמות ומלאות כנשמה, בעודנו על פני האדמה, שאז אפשר להתעלות מבחינה תודעתית ולהתמזג במקור של הבריאה.
