אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
בָּרוּחַ
וְגַם בַּגּוּפִים
הַמִּתְלַטְּפִים בְּעֶרְגָּה
שֶׁבָּחַרְנוּ לָנוּ כָּאן
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
וּכְשֶׁאֲנִי שׁוֹקֵל
אֶת הַמִּלִּים
לִפְנֵי שֶׁתֵּצֶאנָה
לַאֲוִיר הָעוֹלָם
מִתּוֹךְ הַמַּחְשַׁכִּים
שֶׁל הַלֹּא-מוּדָע,
לִפְנֵי שֶׁאָסַדֵּר אוֹתָן
עַל דַּף
אוֹ אֹמַר
בְּקוֹל הַמַּשְׁוֶה לָהֶן
עוֹצְמָה שֶׁל מַמָּשׁוּת,
מַשָּׁהוּ בִּי תּוֹהֶה וּמִשְׁתַּהֶה
עַל פִּשְׁרָן:
אֲנִי
אוֹהֵב
אוֹתָךְ
וְאֵיךְ אוּכַל אַחֲרֵי כָּל
כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים שֶׁל
תִּרְגּוּלֶת רוּחָנִית
לְבַטֵּא אֶת הַבִּלְתִּי
אֶפְשָׁרִי בַּעֲלִיל?
כָּזֶה הוּא עוֹלָמָם
שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
כְּשֶׁהָאַהֲבָה עוֹמֶדֶת בָּאֲוִיר
הַצְּבָעִים מְלַבְלְבִים
בְּעוֹרְקַי
וַאֲנִי לוֹבֵשׁ אֶת כָּל הַצּוּרוֹת,
מִתְבּוֹנֵן בַּחֲצֵרוֹת הַבָּתִּים
הַבַּיִת שֶׁלִּי בְּכוּלָּם.
בָּרֶוַח בֵּין מִי שֶׁהָיִיתִי
לְבֵין מִי שֶׁאוּלַי אֶהְיֶה
נוֹתָר רַק חֶסֶד
כְּדֵי לִבְחֹר
מִבֵּין חֲלוֹמוֹתַי
צוּרָה חֲדָשָׁה לְעַצְמִי.
וְאֵיזוֹ צוּרָה אֲבַקֵּשׁ?
הֲרֵי כְּמִי שֶׁנִּשְׁקָף מֵעֵינַיִךְ
בְּנוֹכְחוּת שֶׁל תְּפִלָּה חֲרִישִׁית
לְמִין אֱנוֹשִׁי חָדָשׁ,
כָּזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ
אֶת הָאַחֲוָה
כְּבָר הִתְמַזַּגְתִּי,
וְלֹא נִשְׁאֲרָה לִי
אֶלָּא הָאֶפְשָׁרוּת
לְהִסְתַּפֵּק בַּשֶּׁקֶט
הַמְּבֹרָךְ שֶׁל לִבֵּךְ.
בתמונה: זריחה מעל כפר ורדים
