הטכנולוגיה של הניכור והמענה האנושי

כל הטכנולוגיה שמעמידים לרשותנו כעת, איה מיועדת להפוך את חיינו לפשוטים וקלים יותר דווקא, אלא למנוכרים ולתלויים במה שהמרחב הוירטואלי והמכונות חושבים עלינו.
הבחירה היא שלנו איך להתמודד עם זה.
דוגמה טובה היא מה שקורה כאן בפייסבוק. נשים לב, שהרבה אנשים יוצרים, חכמים, מקוריים, מחוברים לאדמה ולרוח, לא מקבלים התייחסות לפרסומים שלהם והופכים ל”שקופים” בגלל אלגוריתמים משעבדים.
האלגוריתמים של פייסבק תפקידם לגרום לך להאמין שרק אם תקבל/י יותר תגובות, יותר לייקים והתייחסות, את/ה קיים/ת.
ובשביל זה צריך להפיק סרטונים, תמונות וטקסטים, שלוכדים את תשומת הלב כבר בשניות הראשונות.
ויש מערך טכנולוגי ופסיכולוגי ושפע אנשים שילמדו אותך איך להשתמש בחולשות האנושיות, דרך AI, כדי להשיג יותר עוקבים, כדי “להישאר בחייםי” ולקבל עבודה דרך הרשת.
כמה שהטריגרים (וידאו, טקסט, תמונה, אנימציה) יותר סנסציוני, יש בו יותר הפעלה של החולשות האנושיות, עם כתוביות, טקסטים, מסר, כביכול “מגובש” (כדי לעשות מניפולציה על המין האנושי), כך הוא נחשב “יעיל” יותר מבחינה שיווקית ו”מוכר” יותר.
והנה המלכוד, כדי “לשרוד” עלינו ללכוד את תשומת הלב מהעיקר לטפל.
ואז כשתשומת הלב שלנו תלויה בדימוי וירטואלי או ב”אווטאר” שלנו, הלכנו לאיבוד במטריקס, ונהיה מוכנים לשלם כל מחיר כדי “להישאר רלוונטיים”.
יש גם יותר ויותר “משפיעים” ברשת שמקליטים את עצמם משוחחים עם AI ומקבלים דברים חדשים ומפתיעים, וזה הופך למודל לקדמה.
המגמה הזאת יש לה תכלית ברורה והרת אסון. כי המכונה של ה-AI תכיר אותך יותר טוב ממך (כפי שאומר יובל נח הררי, השופר של האליטות) ותגרום לך ללכת שבי אחריה עד אינסוף.
ביפן וסין, מדינות שהטכנולוגיה מאוד מתקדמת בהן, יש כבר אנשים שמעדיפים רובוטים כבני זוג מאשר בני אדם, כדי להתגבר על החוויה של הניכור, הבדידות, החרדה והייאוש. בני/ות זוג ש”לא מתלוננים”, אין להם צרכים והם כולם לרשותך.
הערך של חום אנושי, מגע, שיח פורה, חברותא, יצירה אנושית, מקורית, הולך ונשחק, ויותר ויותר אנשים סגורים בתוך עצמם במלכוד המטורף הזה.
סביר להניח, כפי שכתבתי בפרק 18 של ספרי הראשון, שהתפרסם ב-2012 בספרדית: בעתיד האנושות תתארגן בקהילות על פי הבחירה הנשמתית.
תהיינה קהילות שתבחרנה לחיות בטבע, להתמודד עם המורכבות האנושית בחמלה, מתוך ערכים משותפים ולהתעלות מבחינה רוחנית. תהיינה קהילות של כרכים ענקיים שבהם בני אדם יחיו תחת שליטה ובקרה, מתוך ניכור ושעבוד, בכל היבטי החיים. ותהיינה גם קהילות שונות בין שני הקצוות הללו.
המתקפה המכוונת על האנושיות היא חסרת תקדים, לא רק ברשתות החברתיות, אלא גם גם בחינוך, ברפואה, במדע, במוסיקה, בספרות, באמנות, וכדומה.
בדיוק כפי שאנשים שוכחים להסתכל כל גרמי השמיים כדי לדעת איפה צפון ודרום, מזרח ומערב, ותלויים בווייז כדי לנווט, כך סופר, מוזיקאי, מתכנת, אמן, מדען יצטרכו בקרוב “להתחרות” לא רק בקולגות (דבר מוטעה כשלעצמו, למי שמאמין בשפע של הבריאה) אלא ב-AI שמייצר כביכול תוצאה יותר טובה או מושלמת מהיצירה האנושית, שהופכת ל”מיותרת” או אפילו “מזיקה” לטבע.
וכאן טמון גם הפתרון.
אם רוצים למשוך את שתשומת הלב שלך החוצה ולהשתלט על המיינד והלב שלך, יש למשוך אותה חזרה פנימה להויה.
אם הכוונה שנחווה אהבה, התעלות, שמחה, רק כאשר מישהו ברשת מתייחס אלינו, כשהשתמשנו בשיווק ממומן יעיל, ומספר העוקבים שלנו גדל, הבה נפגש ונחגוג את הדברים האלה בחויה האנושית הפשוטה, הישירה, החמה והאוהבת.
בואו נחזור לטבע, נפסיק להתעסק בכמה אנשים קראו או הגיבו, ונתייחד עם הבריאה שבתוכנו ומחוצה לנו.
נפגוש את חברנו באופן פיזי, נתחבק, נשיר, נשוחח, נרקוד, נאכל ונהרהר ביחד על הבחירות שלנו בעידן הזה.
כי כל ה”חושך” הזה מטרתו להעיר אותנו לטבע האלוהי בתוך האנושי, ולא להתבלבל, לא להשתעבד.
ואיני חלילה נגד טכנולוגיה, אלא מבקש להביא מודעות למה שמתכוונים לעשות בה ולשימוש מודע ולא מתמכר.
הבחירה שלנו צריכה להיות בעצמנו, במין האנושי ובהמוניה עם הטבע.
ומה הבחירה שלך?