כמה מילים לחג העצמאות

איך אפשר להיות עצמאי/ת בעולם הולגרפי אם הכל מקושר ותלוי זה בזה בתוך ההקרנה של המקור?
האם חלק בהולגרמה יכול להיות עצמאי ביחד לשאר ההולגרמה?
זאת השאלה, נבדוק זאת בעצמנו, בתוכנו.
האם את/ה יכול/ה להיות באמת עצמאי/ת בתוך משפחה, שבט, עסק, מדינה, ולחיות באושר פנימי, עוצמה, בהירות, סיפוק כאשר מסביבך יש סבל?
התשובה היא כן, אך לא באופן שלם.
כי מעצם היותנו מקושרים זה בזה בתוך הקרנה מהמקור, אנו מושפעים מהתדר של הסביבה שאליה אנו משייכים את עצמנו ומהקשרים המשמעותיים ביותר שלנו.
ותשימו לב כמה פעמים מופיעה המילה עם השורש "עצם" .
העצמי, עצמיות, עצמנו, עצמאות, בעצמי, לעצום עיניים, עוצמה פנימית, העצמות היבשות, עצם העניין ועוד…
שם הספר הראשון שלי הוא "הדרך לעצמי" – מפתחות להתעוררות התודעה האנושית, והוא פורסם בספרדית ב-2012.
"העצמי" בתוך המסורת הלא דואלית זו חווית המקור, האלוהים, ה"זה" שמפעם בכולנו ואנו מתעוררים אליו וכל עצמאות אמיתית יכולה להחוות אך ורק מתוך חיבור אמיתי לעצמי הזה שלנו, למהות, כי משם אנו יכולים להיות עצמאיים בהקרנת המציאות העצמית שלנו בעולם הגשמי.
אבל, גם כשאנו מחוברים היטב למקור של הבריאה, עדיין יש עימנו עוד ערוצים שמקרינים את עצמם ולכן העצמאות שלנו בעולם הזה לא יכולה להיות שלמה.
לכן בבודהיזם נדר הבודיסאטווה קיימת התפילה להשתחררות מהסבל אצל כל הברואים, לכן, בנצרות הערך העיקרי הוא של חמלה כלפי הזולת. לכן, ביהדות קיימת ערבות הדדית שבה אנו חווים אחריות לאושר של הזולת באשר הוא – בן משפחה, שכן, עמית לעבודה, חבר בקהילה, בעם ובאנושות כולה.
משום כך, העם הזה שחווה נס אמיתי שאין כדוגמתו בהיסטוריה האנושית, והתאחד לכדי מדינה, צביר נשמות שחזר להתאחד אחרי 2000 שנה, עם התחדשות שפה, תרבות, ספרות, אומנות, מוסיקה, מדע, טכנולוגיה, חקלאות, כלכלה, לעולם לא יוכל להגיע לשלמות בתהליך העצמאות שלו, כל עוד הוא אינו שרוי בהרמוניה בעצמו, בין פלגיו, עם שכניו ועם האנושות כולה.
השלב המשמעותי ביותר בהענקת עצמאות לעצמנו הוא אכן חיבור לעצמי – למקור של הבריאה. היינו, היכולת להיות בעדות על המחשבות, הרגשות, המעשים שלנו מתוך האנרגיה הקוסמית שפועלת דרכנו ולבחור באופן מודע את המוקרן מתוכנו, ליצור אותו מתוך הוויה, אהבה ונוכחות.
אבל זהו רק שלב ראשון שהרבה מאיתנו מכירים כבני אדם, כפרטים. לא חשוב כמה "מוארים" אנחנו, גם אם אני חש באושר, באהבה, בשפע, באמת הפנימית, עדיין איני יכול להיות שרוי באושר עם הבן או הבת שלי, אם בן או בת הזוג שלי, אם השבט שלי, הקהילה הרוחנית שלי, עם העם שלי, עם בני האדם שסביבי שרויים בסבל.
לכן, חווית העצמאות המלאה, ככל שתיהיה עמוקה בתוכי, היא רק יחסית ולעולם לא תהיה שלמה.
כי כל עוד אני בערנות מלאה אמיתית, אהיה ער גם לסבל של הזולת ואם אני בחמלה אמיתית, משהו מתוך העצמיות שלי תמיד ישתקף מתוך המראות, דרך הצל שלי עצמי, וידרוש ממני לראות את העולם בעוד נקודות התייחסות, להדהד את ההתעוררות בעוד ועוד אספקטים בבריאה לעוד מקומות, אנשים, עמים, ועד לטבע עצמו.
לכאורה זה אומר שעצמאות תמיד תהיה יחסית בעולם שהוא הולוגרפי בטבעו.
והיא גם נחווית בהרבה מובנים, ולא תמיד יש חפיפה בינהם: עצמאות שכלית, רגשית, גופנית, כלכלית, משפטית, רוחנית ועוד.
לכן בתוך חגיגת העצמאות שלנו, אנחנו מחבקים את כל ההקרנות בתוכנו ומחוצה לנו, של בני האדם האחרים על פני האדמה.
העצמאות היחסית שלנו כעם היא לכן רק שלב בהתפתחות שלנו ושל העולם הזה.
שומה עלינו להבין את העצמאות כנטיעה של השורש בעצמי האמיתי ובו זמנית גם כהזמנה להעצים את אותו השורש אצל הזולת, אצל בן או בת המשפחה, אצל פלגי העם, אצל השכנים שלנו, אצל האנושות כולה באותה עצמאות שאנו חווים כעת.
לא מדובר כאן במניפסט פוליטי, אלא בטבע הבריאה ובתפיסה של המציאות בהולגרמה של העולם הזה.
כשאנו עצמאיים / שלמים / מאושרים נולד בנו כנביעה הצורך להאציל את החוויה הזו מסביבנו.
והעם הזה כלכך זקוק לריפוי, לאיחוי, לאחדות, בתוך עצמו, עם שכניו, ועם האנושות כולה.
אחרת העצמאות שלנו תהיה מראית עין, כל עוד יש בנו חלקים משועבדים למלחמה, בתת-המודע, שמשתקפים דרך המראות סביבנו, כל עוד יש שבטים, עמים, בני אדם באשר הם, שחווים שעבוד ברגע הזה.
עצמאות אמיתית מחייבת אותנו להתעוררות עמוקה יותר בשלב השני של הצמיחה.
השלב של הערבות ההדדית, החמלה, השיתוף, האצלה, כדי שהקרינה של מקור הבריאה תוכל לזרום בחופשיות בכל הערוצים, ולא רק בנו.
זאת הדרך שבה המקור של הבריאה, העצמי, מתפשט ומהדהד דרכנו, וזהו חוק הבריאה.
מי שיתעורר לעצמאות שלו, לחופש, ולאושר הפנימי חייב לחלוק בכך על מנת להתקדם בדרך אל העצמאות של כלל הבריאה.
כיוון שהעצמי שלי הוא גם העצמי שלך, שלכם, יש לכולנו גם אותן עצמות, אותה עצמות בהיכלות הבריאה, אותה עוצמה מהמקור, וגם אותו רצון לתקן את עצמנו בעולם הזה, אין תכלית להמשך התיקון שלנו בעולם הזה אין תכלית, אלא בהכרה של שזאת עצמאות יחסית ועלינו לשחרר את המלחמה הפנימית והחיצונית, להביא לעצמאות בכל המראות שסביבנו, בעולם הזה, באנושות כולה, ולכך כדאי שנייחל.
חג עצמאות שמח!!!