תמיד יש לנו בחירה. בחירה, זאת איכות שנובעת או נגזרת של תודעה חופשית.

לא לבחור, זאת גם בחירה.

להאמין שהבחירה שלנו לא משנה דבר בחיינו או בחיים של אחרים, זאת גם בחירה.

ולבחור, מה שלא יהיה, ובו בזמן להרגיש מועקה או שמחה, תקוה או ייאוש, זאת גם בחירה.

לכן איך שלא נסתכל על זה, תמיד יש לנו בחירה, ומה שחשוב באמת זה לא פחות מהי הבחירה שלנו, מתוך איזו תודעה אנו פועלים.

נרד יותר לפרטים: כאשר אני יושב בשקט, האם אני יכול לבחור אם להרים את היד או לא? האם אני יכול לבחור אם לאכול דבר מה או לא? האם אני יכול לבחור אם להתקשר למישהו או לא, ומה לומר לו? בוודאי שכן!

אבל הבחירה הרגעית הזאת, שדורשת נוכחות וחיבור ללב, ופעולה מינורית או קטנה, אינה דומה לבחירה משמעותית בחיים, כגון: האם להתחתן או לגור יחד עם X, האם לעזוב או להשאר בעבודה Y, האם לעזוב או להישאר במקום Z, וכדומה.

שם מדובר על על שיקולים עמוקים יותר ומורכבים של “תוכנה” בתת- המודע או של מסע הנשמה שלנו, ויש להן השלכות על המשך החיים שלנו. אלה הן צמתים שיש בהן גם קארמה (השפעת זיכרון של פעולה ותגובה), דפוסים, התניות וכשרונות. וגם השפעה של התודעה הקולקטיבית.

ויכולה להיות שם גם השפעה של מקום גבוה, מחובר, כשאנו מפנים מקום בתוכנו ומתפנים מכל השפעות המסע הזה, ושם בדיוק מתרחשת הצמיחה שלנו כערוצים של המקור, כשאנו “מתנקים” ו”מטהרים” ממה שאנו “יודעים”, אז נפתחת דרך חדשה כבני אדם.

כלומר כשאנו מתבוננים בבחירות החשובות שעשינו ומנתחים אותן, יש בתוכנו ידיעה פנימית אם בחרנו מתוך התניות או מתוך מקום גבוה יותר של תודעה חופשית.

וכך גם בתודע הקולקטיבית: לצביר נשמות שמורכב מרבדים שונים ורמות תודעה מאוד מגוונות יש בחירההרבה מעבר למה שניכר על פני השטח, וגם לכל קונספירציה של הנדסת בתודעה (שאכן קיימת), ויכולה להיות בו צמיחה של תודעה חופשית שמחוברת להגשמת הייעוד הקולקטיבי.

ומה שמשמעותי ברמה הפרטית: כאשר אנו בוחרים להיפרד או להמשיך ביחסים עם מישהו, עם מקום עבודה או מגורים, זאת ההבנה שהלימוד שם הסתיים ואנו יכולים לצמוח בדרכים חדשות, מפתיעות ונפלאות.

האם הגענו לשלב הזה בתודעה הקולקטיבית? אני מקווה מאוד שכן.

לכן גם למי שבוחר וגן למי שאינו בוחר היום, אני מציב שאלות לחקירה עצמית, יותר מאשר תשובות או המלצות., ומשם הדרך למודעות עצמית סלולה:

האם את/ה מאמין/ה שיש לך השפעה על המציאות שלך הפרטית?

ואיך ההשפעה שלך על המציאות הקולקטיבית? למה? האין דמויות מפתח באנושות הצליחו להשפיע כה רבות עלינו בגלל שהיתה להן תודעה מפותחת?

האם הבחירה שלך נעשית בהלימה בין הלב (המרגיש), לראש (החושב), לגוף (החש) ולמסע הנשמה שלך כאן על פני האדמה?

האם כשאת/ה מצביע/ה או לא, זה נעשה מתוך אמון בעצם הבחירה או שזאת ברירת המחדש שלך? איך זה משפיע על עליך, על הסביבה שלך, על התודעה של הקולקטיבית?

התודעה החופשית מלמדת אותנו שבחירה מודעת צריכה להביא לנו בתור התחלה, שלוה פנימית, ולא ספק או התכווצות, אחרת התוצאה תהיה בהתאם.

מעבר לכך, אם אפשר לבחור מתוך חויה פנימית של התלהבות, של פליאה, מה טוב!

כי כל פעם שאנו בוחרים אבל אין בנו מודעות עצמית, אנו מכווצים את תודעת הבורא וחיים יותר מתוך תודעה של קורבן, מה שמנחיל לנו יותר סבל.

וכל פעם שאנו בוחרים מתוך המרחב של חופש פנימי והקשבה לקול פנימי גבוה של שקט, חמלה ואהבה, אנו מבססים את עצמנו בתודעה של צמיחה, ובונים מקום חדש של בהירות ועוצמה.

לכן, קטונתי מלהמליץ לאנשים על הבחירה שלהם, אבל בהחלט, כמדריך למודעות עצמית, ההמלצה שלי היא שהבחירה תיעשה מתוך שלמות, שלוה, בהלימה בין הלב, הראש, הגוף, למשהו ענק שפועל דרכנו ומביא לצמיחה.

העם הזה עבר כל כך הרבה קיטוב, פילוג, ושנאה עצמית, שכל בחירה, רצוי שתהיה גם מכבדת לקולות האחרים, מתוך ידיעה שלא ניתן לסלק אף קול בבריאה, ושכל הקולות הם חלק מהשלם, ערוצים של האחד.

אני נושא את עיני בתפילה שהבחירה של העם הזה תהיה לצמיחה, לשלמות, לאהבה, להרמוניה, לתודעה חופשית יותר, שמחוברת לייעוד של העם הזה, בדיוק כפי שזה נכון גם ברמה האינדיבידואלית.

ובעיקר שלא נשכח, שגם ברגע שאחרי הבחירה ביום הזה, מה שלא תהיה, יהיו לנו עוד ועוד בחירות, כל רגע מחדש, בחיים שלנו כפרטים וכעם.

באהבה, בקבלה הערכה, בכל דרך שנבחר.
אביחי

ולמי שזקוק להדרכה בבחירה מודעה הנה מדיטציה:
https://drive.google.com/file/d/1mNdlsqcd0mWWuk_0BAhQ52dHRO_4wvK2/view?usp=drive_link

על המשמעות של בחירה