זרימת אנרגיה ותודעה – במדיטציה ובתקשור

במאמר החשוב הזה אני מביא עוד תקצירים מתוך הספר הראשון שלי “הדרך לעצמי: מפתחות להתעוררות התודעה האנושית” שכרגע אני שוקד על תרגומו מספרדית ופורטוגזית לעברית. מומלץ מאוד!!!

זאת לאחר שכבר פרסמתי כאן שני מאמרים קודמים בשני נושאים חשובים:

1- חוקי הפיזיקה בתודעה – זיכרון, פעולה ותגובה, משיכה ודחיה, במסע הנשמה
2 – התנועה הפנימית בין זכר ונקבה, זמן ומרחב

וכאן אני רוצה לעמוד על שתי תנועות אנרגטיות שונות והפוכות, בשתי פרקטיקות מאוד חשובות ועתיקות יומין אצל המין האנושי, גם מאוד בולטות בעידן החדש, והן תקשור ומדיטציה.

בשתיהן אנו מתחברים להדרכה , אבל משני סוגים שונים ומתוך תנועה אנרגטית הפוכה: הדרכה מהמקור של הבריאה שבאה מתוך התכנסות פנימה, “קריסה” לנקודת האפס שמעבר לזמן ולמרחב, למצב תודעה של הויה או מה שמכונה “מדיטציה”. ולעומתה הדרכה בתקשור שבה אנו משליכים את גוף האור שלנו החוצה, למימד ההדרכה או ל”עולם הנשמות והיישויות”, שבו אנו חווים טראנס קל או עמוק, ומקבלים הדרכה מישויות שונות, בהתאם לתדר שאליו אנו מכוונים, ולמסע הנשמתי שלנו.

בעידן החדש יש בלבול גדול בין שתי הפרקטיקות, ההשפעות האנרגטיות שלהן עלינו, המטרות והשימושים שלהן, למרות ששתיהן נפוצות מאוד ויש להן ערך סגולי עצום.

את שתי הפרקטיקות האלה אני מתאר בספרי הראשון באריכות, עם טבלת מצבי תודעה שבה אני מסביר את השינוי בתפיסת הזהות (מי אני?), בחוויה של העבר (מנין אני בא/ה?), בייעוד (לאן אני הולך/ת?) ובתנועה האנרגטית שאנו חווים (פנימה או החוצה ואפשרויות נוספות). ואת הטבלה הזאת אני מלמד בקורס מסע הנשמה מזה 24 מחזורים (ספרד, ברזיל ישראל) כבסיס לפרקטיקות שונות ומתקדמות. שם אני גם מתאר איך מהלכי נשימה מסויימים, עם מיקוד וכוונה שונים, מובילים לכל פרקטיקה בצורה מדוייקת ויעילה. כעת אפרט כל אחת מהן בנפרד עם ההשוואה המתבקשת.

בפרקטיקה של מדיטציה, שני הגופים העיקריים שלנו, הגוף הפיזי וגוף האור, שמכיל את כל הגופים העדינים הרגשי, המנטאלי, הסיבתי, קורסים פנימה, אנו נמנעים מכל סוג של רצון אחר מאשר פשוט להיות. ובאופן פרדוקסלי, כך גילה המדע, דווקא מתוך החוויה של גלי דלתא, הגלים האיטיים ביותר של המוח שבהם אין לכאורה מחשבות, רגשות, תחושות, אנו מקבלים פולסים של גלי גמא, שהם תובנות או בהירות ביחס לחיים, לעצמנו, למסע הנשמה שלנו וכדומה.

בחוויה הזאת של מדיטציה אין סנסציות, לא קולות, צבעים, אורות, יישויות, תנועה רגשית, מנטאלית או פיזית וכדומה. אין בכי של התרגשות ממפגש עם נשמות וגם לא אופוריה של היכלות או מלאכים. זאת הויה פשוטה וטהורה של שקט ומנוחה, שמאפשרת לנו להבין את עצמנו לעומק ולקבל הדרכה לאורך הדרך הנשמתית. הפרקטיקה הזאת משמעותה התרכזות בנקודת האפס של הבריאה, עם כוונה “למות” ברגע הזה, שמחבקת בתוכנו הכל ומשחררת, ממש כמו שינה עמוקה ללא חלומות אך מודעת. ולכן גלי דלתא שהם האיטיים ביותר מאפשרים לטעון את האנגיה בשני הגופים וניתן להיעזר באלמנטים כמו אדמה, מים, אש ואויר, כדי לאפשר היטהרות של הגוף הפיזי והאנרגטי, והעמקה במצבי היטמעות במדיטציה.

בפרקטיקה של תקשור אנו מייצרים טראנס, או בתרגום חופשי של המילה “מעבר”, כאשר הגוף הפיזי וגוף האור מופרדים זה מזה באמצעות נשימה, מיקוד וכוונה, ובעוד הגוף הפיזי כאן במרחב הפיזי, גוף האור ממוקד במרחבים של זמן ובעולם של יישויות, תלוי בתדר שאנו בוחרים ומהדהדים איתו. גם הפרקטיקה הזאת עתיקת יומין ונזכרת בתנ”ך כאשר בעלת האוב מעלה את רוחו של שמואל, או כאשר הנביאים מנבאים את קולו של י-ה-ו-ה. וגם במסורת הקבלית התקשור על סוגיו נפוץ תחת שמות שונים, כמו בספריהם של רבי משה חיים לוצאטו או רבי יוסף קארו, שבהם “מגיד” מעולם הרוח מביא פרושים חדשים, הלכות, וכדומה. גם הפרקטיקה הקבלית המכונה “עליית נשמה” בתקופתו של הבעש”ט היא סוג של תקשור בטראנס עמוק יותר ולא כאן המקום לפרט ולדון בכך.

יש הבדלים רבים בין כל סוגי התקשור וזה עולם רחב ומרתק, שיש בו אפשרויות להתחבר להדרכה מכל מיני סוגים ותדרים. בהגדרה כל מי ש”עובר לצד השני” נמצא שם בפוטנציאל ואפשר לתקשר עימו ואותו. במקום לפרט על סקלת התדרים האפשרית של הדרכה בתקשור חשוב לומר שהתנועה האנרגטית היא החוצה, להפריד בין גוף האור לגוף הפיזי, להתרחב עם גוף האור עד למקום שאליו אנו בוחרים להגיע וזה מאוד שונה מאדם לאדם. בפרקטיקה הזאת אנו לומדים לשלוח ולקבל “חבילות” או “קפסולות” של רגש-מחשבה-תחושה-אנרגיה דרך גוף האור שלנו וזאת מיומנות מדהימה שצריך ללמוד ולהתעמק בה עם השנים.

אפשר לומר שבמדיטציה אנו פונים ל”אינסוף הפנימי”, ומכנסים את החושים, ועוברים דרך תת-המודע שלנו (הוא מסע הנשמה) עד לנקודת האפס היא המקור ושם אין סכנות אף פעם, לא יישויות אסטרליות נמוכות שאורבות לנו, גם לא היכלות עליונים של מלאכים ומדריכים נעלים, אלא חוויה פשוטה של שקט, הויה ואושר פנימי.

אפשר לומר שבתקשור אנו פונים ל”אינסוף החיצוני”, ומקרינים את גוף האור, על שלל הגופים העדינים בדרך של ניסוי וטעיה, לימוד מתמשך של שדות חדשים של אנרגיות, עם מגוון רחב של תופעות אנרגטיות ויישויות השוכנות במימדים שונים של הבריאה. בפרקטיקה הזאת יש שינויים אנרגטיים המורגשים גם בגוף הפיזי, רטיטות, צמרמורות, חום, קור, וכמובן תנועה רגשית, מנטאלית ורוחנית עזה, שיכולה לכלול בכי, שמחה, עצב, אושר, ועד אופוריה והתעלות.

ועכשיו על שני סוגי האיסוף האלו, דרך משל על מתמטיקה: במתמטיקה נהוג לומר שיש סוגים שונים של אינסוף, למשל אינסוף המספרים השלמים קטן מאינסוף המספרים של שברים, שקטן מאינסוף המספרים האי-רציונאליים. וזה הגיוני ופשוט מאוד, כי אינטואיטיבית יש לנו בהירות שלמרות שיש אינסוף מספרים שלמים, נגיד ממינוס ביליון כעד פלוס ביליון, עדיין בין כל שני מספרים שלמים אפשר להכניס אינסוף של שברים ולכן האיסוף של שברים גדול יותר. באופן דומה אפשר לומר שהאינסוף פנימה קטן יותר, קצר יותר, נגיש יותר מאשר האינסוף החוצה. כי באחד אנו חוזרים הביתה דרך מסע הנשמה, שהוא אדיר אבל עדיין קטן משמעותית בסדרי גודל מאשר האיסוף של רבדים שיש לגלות החוצה.

לכן נשמות ותיקות שתאפנה להתכנס פנימה לאינסוף של ההוויה ולסיים את המסע על פני האדמה, בעוד שנשמות עם סקרנות ורצון חקירה יפנו להתנסות בחוץ ויכולות לשהות שם אלפי שנים. אני זוכר את הספר “המסע לקץ היש” של רוברט מונרו, שבו רק בסוף הספר, אחרי שביקר בכל כך הרבה רבדי מציאות במסעות אסטרליים, הוא נזכר שהוא “דילג” על המקור וחוזר לחוויה הבראשיתית הזאת.

הפרקטיקה של מדיטציה פחות “פופולארית” בימינו מפני שאין בה משהו אחר מאשר חיבור לטבע העצמי שלנו, שהוא גם הטבע של נהרות, אגמים אוקינוסים, יערות, חיות, ולכן קל להתחבר למקור של הבריאה בטבע עצמו. לעומתה הפרקטיקה של תקשור יש לה הילה ופרסום והיא מאוד מושכת את הקהלים השונים של החוקרים והמחפשים הרוחניים.

שתי התנועות האנרגטיות הן הפוכות, אחת פנימה והשניה החוצה. בראשונה אין אף פעם סכנות, וכל מה שנפגוש זה לכל היותר את החוויות שכבר עברנו ונצרבו בתודעה שלנו, בשניה יש סוגים שונים של סכנות, החל ממפגש עם ישויות מניפולטיביות, והמשך בהיעדר קרקוע אנרגטי, כלה בהאדרת האגו הרוחני, כולל פרסום בתור מתקשרי-על או מביאי ידע שאינו מצוי על פני האדמה.

מבחינה אנרגטית המדיטציה תמיד תטען את האנרגיה בצורה מאוזמת ובריאה. מנסיוני, לימדתי והעברתי מדיטציות בכל מקום, אין אף פעם סכנה: תרגלתי אותה עם חולים אונקולוגים, סכיזופרניה, קשישים, תשושי נפש, כולם נכנסים בהדרגה לתוך שדה של מישהו שחווה זאת בתוכו ומהדהד זאת בחוץ וזה נקרא באנגלית Implosion או קריסה.

לעומתה בפרקטיקה של תקשור צריך להיזהר מאוד, להימנע מלתרגל עם אנשים שעדיין לא ביציבות נפשית, חולים במחלות שונות, כי היא יכולה להביא למגוון תופעות שונות, כולל התקפים פסיכוטיים. ובעיקר, אם אין קרקוע מתמיד לאחר התקשור, פרקטיקה כזאת יכולה להביא לקיצור משך החיים ולבעיות בריאות שונות, ראו מקרים כמו של ג’ין רוברטס המתקשרת של ספרי סת’ ואחרים. כלומר חשוב מאוד לעבוד עם איזון אנרגטי מודע, לפני ואחרי, בכל פרקטיקה של הקרנה חוץ גופית, תקשור, וכדומה.

במסע הנשמה אני מלמד את שתי הפרקטיקות בצורה מסודרת, אבל ממליץ על “סנדוויץ”, היינו מדיטציה-תקשור-מדיטציה, וזאת כדי לתת קרקוע בתחילת ובסוף התהליך, שמירה על האגו הרוחני שלא ישתולל, תוך חזרה מובנית לפשטות המדיטטיבית, ובעיקר מתן הבנה עמוקה שנמצאת אצלי מזה עשורים: לא חשוב כמה מסעות נעשה בעולם, נגלה ישויות, נחווה תקשורת מדהימה ומצבי תודעה עילאיים של טראנס, בסופו של המסע תמיד נחזור הביתה, להויה, כי רק שם מושגת שלמות, מלאות, ויש אפשרות להתמוסס במקור.

במדיטציה אנו נאסוף את כל ההיבטים שלנו, את הניצוצות או מעגלי החיים, ונחזור הביתה, נסיים את הגלגולים ובסופו של דבר נתמוסס. בתקשור, בהקרנה האסטרלית, בריפוי עם חוצנים וכדומה, אנו יכולים לחקור עד אינסוף עולמות שונים ולהתבדר או להתמקד מתוך בחירה במשהו מוגדר ולחקור אותו. אין רע ואין טוב, זאת בחירה מודעת באיזה דרך אנו רוצים להתפתח ועד מתי.

התובנה הזאת, שאליה הגיעו מאסטרים/יות גדולים של הלא-דואליות, מלווה אותי עשרות שנים ולכן אני מטפח אצל התלמידים שלי את הפרקטיקה של המדיטציה ולצירה את החקירה של מימדי הבריאה בתקשור.

למי שזה מעניין אותו, קורס מסע הנשמה מפרק ומכין את הקרקע לשניהם באופן טוב וממצא והוא נמצא כאן בצורתו הדיגיטלית:
https://www.avihay.net/courses/tda/

בהמשך גם אסביר את השימוש בטכנולוגיות של מניפולציה על זמן ומרחב, בהקשר של יכולות התקשור והמדיטציה, אבל זה כבר חומר למאמר נוסף.

עד כאן, מקווה שנהניתם והמאמר יתרום לכם לצמיחה הרוחנית שלכם. חיבוקים ואהבת אינסוף!🥳❣🤩