שִׁירַת הַבַּקָּשׁוֹת אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְגַלּוֹת וְלֹא לָדַעַת מֵרֹאשׁ, לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִתְפַּעֵם, אִם צָרִיךְ, לְהִתְאַכְזֵב, אַךְ לֹא לְהַפְסִיק לְהִתְאַהֵב, כִּי מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה. לְרַפֵּא וּלְהַשְׁלִים וְלֹא לְהוֹסִיף פְּצָעִים, לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַנְּכוֹנָה וְלֹא לִלְחֹץ עַל כַּפְתּוֹרֵי הַמַּקְפֵּצָה, לְהַחְכִּים מִבְּלִי לְדַלֵּג עַל
איך אפשר להיות עצמאי/ת בעולם הולגרפי אם הכל מקושר ותלוי זה בזה בתוך ההקרנה של המקור? האם חלק בהולגרמה יכול להיות עצמאי ביחד לשאר ההולגרמה? זאת השאלה, נבדוק זאת בעצמנו, בתוכנו. האם את/ה יכול/ה להיות באמת עצמאי/ת בתוך משפחה, שבט,
הַלֵּב הַשָּׁר הוּא זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְנַגֵּן אֶת הָאַהֲבָה וְהַחֶמְלָה, עַל הַמֵּיתָרִים שֶׁבֵּין הָאָרֶץ לָאֲדָמָה. אֵין בּוֹ זִיּוּף, לֹא הִיצָּמְדוּת, וְלֹא קִנְאָה, אֶלָּא נוֹכְחוּת עוֹטֶפֶת, רַכָּה שֶׁל הַשְּׁכִינָה. הַלֵּב הַשָּׁר הוּא זֶה שֶׁנּוֹכֵחַ בַּתְּפִלָּה בְּנָאוֹת הַמִּדְבָּר שֶׁל הַנְּשָׁמָה, יַנִּיב פֵּרוֹתָיו בְּצַהֲלָה,
כותרת משנה: כמה עמוק הוא המטריקס? עמוק כמו המיינד שלנו! ————————————————————————– שימו לב, כל צעד כאן הוא במרחק מחשבה אחת בלבד..זהו תרגיל להתרחבות התודעה, תרגיל בחופש, לא יותר (???!!!). ועם זאת, בואו נתבונן עד כמה יכול להית קשה לנו לעשות
המלחמה ה”חדשה” מול איראן התחילה בבוקר למחרת הלילה שבו חזרתי לישראל, מריטריט משותף של ישראלים וספרדים בספרד. התודעה הקולקטיבית של ישראל במלחמה כעת, אבל נשים לב, גם התודעה הקולקטיבית האנושית במלחמה, בעקבות זאת. אבל אני אינני במלחמה בתוכי, אני חווה
הַאִם יָדַעְתְּ כִּי לַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ כְּנָפַיִם? עֲטָרוֹת שֶׁל אוֹר בְּלִבֵּךְ מְבִיאוֹת אֶת הַחֲלוֹם בְּהָקִיץ עִם הַזְּרִיחָה וְלוֹקְחוֹת אוֹתוֹ עִם הַשְּׁקִיעָה לְעֵת עֶרֶב, כְּשֶׁהָעֵרוּת נִכְבֵּית עִם לֵדַת הַיּוֹם. אִם רַק נְבָרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָגַע הַכְּאֵב בְּאוֹר נְגוֹהוֹת, נוֹלִיד מִתּוֹכֵנוּ עֲנָנִים
למעוניינים, כתבה שהיא ראיון מצויין עם ליז הילר ריי בעיתון הצרפתי “היום” על התפקיד של העם בישראל בזמן הזה, עם הרבה תודה לך, ליז!!!
